|
אני לא מאמין באלוהים
|
|
ולא בקברים ולא בניסים
|
|
אצלי התריסים מוגפים
|
|
אני לא מאמין בבריתות
|
|
ולא בקיצור פינים
|
|
יום כיפור לא אומר לי כלום
|
|
אני לא יודע להתפלל
|
|
תמיד כשאני מנסה משהו כזה
|
|
אני מרגיש מטומטם
|
|
אני שוכב באמבטיה עוצם עיניים
|
|
המים החמים מכים לי בראש
|
|
מתחיל למלמל רחמים
|
|
ואז אני קולט שאני מדבר לעצמי
|
|
ומרגיש עוד יותר דביל
|
|
כל כך מאכזב
|
|
אפילו השמפו נגד קשקשים שלי
|
|
לועג לי
|
|
אני כל כך מקנא בכל חובשי הכיפות
|
|
עטופי הכאפיות עטופי הטליתות
|
|
מצתלבי הצלבים
|
|
הפרות הקדושות הגלימות
|
|
היהלומים הנוצצים
|
|
הלולבים הגדועים הפדיונות הפגיונות
|
|
המשתתפים הסדרתיים מנשקי המזוזות
|
|
מתאבדים עם חזון של חומר נפץ
|
|
ומסמרים כל הצלילים
|
|
האלה שלבושים בלבן
|
|
עם החיוך המפויס שלהם מרוח על הפנים
|
|
ענדי החוטים האדומים מקפצי הגבעות
|
|
מים קדושים באלפי זוזים הלומי הקוראן
|
|
המתרסקים על המגדלים המעלים באוב
|
|
המתגלגלים הסדרתיים המתקשרים
|
|
עם הבננות והחתולים
|
|
הקוראים בבונזו ובחלב עמיד
|
|
המתבודדים ביערות
|
|
מעלי האובות כל אלה
|
|
שעושים אותי קטן ונכה
|
|
אני שוכב על הספה הצהובה
|
|
בסלון של הבית שלי
|
|
שספוגה במי באנגים מעופשים
|
|
וקיא של מרק עתיק
|
|
צופה בחושך שבין התריסים
|
|
חג עכשיו אני מפחד לצאת החוצה
|
|
אני מפנטז על אלכוהול חשיש גראס
|
|
הרואין מזוקק קלונקס בחפיסות גדולות
|
|
באגט ענק עם חומוס מילקי מרובי קצפת
|
|
כסף גדול משהו להישען עליו
|
|
משהו שיחזיק אותי
|
|
יציב שיחמם לי את הלב
|
|
שיגרש את הסלע בחזה
|
|
רק לעוד כמה שעות
|
|
עד שאלך לישון
|
