היה היה אחד טוב לב אבל קצת טמבל |
אחד שכבר צבר הרבה שעות של סבל |
עד שיום אחד פגש במזל |
שהעיף אותו לארץ בחלל |
כן תבכה תשפוך פרצוף של עגל |
שהולך תמיד הפוך כזה מן טמבל |
טמבל, טמבל |
באמצע השדה פתאום ראה הטמבל |
כיסאות שלושה לכל כיסא יש דגל |
כיסא של אורחים כיסא של קצינים |
וכורסא רכה למלכים |
על הכיסא של האורחים ישב הטמבל |
בלי שום כיף כל כך עייף מרגיש באבל |
טמבל, טמבל |
הוא רק ישב לא הספיק להתרווח |
המשרתים מזגו חבית של יין לאורח |
אכל מהסיר שתה כמו חזיר |
והרגיש חזק כמו פר צעיר |
אחרי שהמטומטם שתה עוד ספל |
לכיסא של הקצין עבר הטמבל |
טמבל, טמבל |
על הכסא הזה הרגיש פתאום בכח |
גבר עם ביצים אבל בלי מוח |
הוא גייס ת'אומה ושידר ת'סיסמא |
האידיוט הכריז מלחמה |
הצבא שלו כבש לו את הדרך |
לעבור לשבת על כיסא המלך |
על הכסא המלך הוא דפק עם הרגליים |
בשמחת שלטון צרח עד השמיים |
תהיו אבירים תהיו חברים |
מילה אחת שלי אתם גמורים |
אפילו אלוהים נקשר בחבל |
הוא החזיק אותם ממש קצר הטמבל |
טמבל, טמבל |
מעבר: |
x2 |
אבל הטמבל איש טוב לב אכן נראה לו |
לחלק לעם את כל מה שהיה לו |
ואז הכיסא התנדנד כמו ערסל |
הטיפש התעלף ונפל |
הוא התעורר בערמה של קש וזבל |
בבגדים בהם נולד עירום וטמבל |