פתיחה: |
בראשית היה לא כלום, רק חושך ודממה |
מדבר האלהים בקע יפי האדמה |
מעל הערוצים קורצו כוכבי יהלומים |
בעשב החדש הופיעו יצורים אילמים |
והאדם היה פרודה ברצף האינסוף |
שאלוהים בחוכמתו שמר אותה לסוף |
התעצמנו מאז, התעצמנו מאז |
וכבשנו כסא וגם נזר |
התעצמנו מאז, לילדינו בלבד |
רק להם לא היינו לעזר |
ההרים קיבלו צורה וכך העמקים |
ונהרות פילסו דרכם בחריצת סכין |
גלי גאות היו את לב הארץ מפלחים |
קרני השמש השתברו אל בוהק משטחים |
ושיר חיים פרץ כמו המנון וכמו מחול |
טיפה של דם נפלה אי שם |
הכתימה את החול |
התעצמנו מאז, התעצמנו מאז |
וכבשנו כסא וגם נזר |
התעצמנו מאז, לילדינו בלבד |
רק להם לא היינו לעזר |
ונשרים דאו מעל הגן המבורך |
טיפת הדם הפכה אדם כעץ חיים צמח |
בגודל בדידותו צלעו חרגה מעצמותיו |
עוצבה להיות לו לבת זוג |
מושלמת בכל תו |
ועץ הדעת, כך הודגש, אסור למאכל |
בגן העדן הנחש לרגליהם זחל |
התעצמנו מאז, התעצמנו מאז |
וכבשנו כסא וגם נזר |
התעצמנו מאז, לילדינו בלבד |
רק להם לא היינו לעזר |
עץ הדעת מוות בו, בו חייכם תלויים |
איכלו איכלו לחש נחש, היו כאלהים |
איכלו איכלו מפרי העץ טירפו |
אותו עד תום |
עד שתבינו מהו טעם כח ושלטון |
אבד לנו אותו הגן, אשר איבדו שניהם |
אבות קובעים את המחיר שמשלמים בניהם |
התעצמנו מאז, התעצמנו מאז |
וכבשנו כסא וגם נזר |
התעצמנו מאז, לילדינו בלבד |
רק להם לא היינו לעזר |
מעבר: |
x4 |
התעצמנו מאז, התעצמנו מאז |
וכבשנו כסא וגם נזר |
התעצמנו מאז, לילדינו בלבד |
רק להם לא היינו לעזר |