פתיחה: |
אם יש את נפשך |
אם יש את נפשך לדעת את המעין |
אם יש את נפשך |
אם יש את נפשך לדעת את המעין |
את המעין ממנו שאבו אחיך את אמונתם |
אם יש את נפשך |
לדעת סוד אהבתם סוד נצחיותם |
אם יש את נפשך |
אם יש את נפשך לדעת את המעין |
ממנו שאבו ולא התיאשו |
אף שארכה להם, ארכה להם, שעתם |
את המעין ממנו שאבו אחיך את אמונתם |
אם יש את נפשך |
סוד נצחיותם סוד אהבתם |
בשעות מצוקה, קשי ואבדן |
בימי רעה אתם היה בצרתם |
נסו להעבירם מעל אמונתם |
תמיד ידעו, צודקת היא דרכם |
אם יש את נפשך |
לדעת סוד אהבתם, נצחיותם |
אל בית המדרש סור, |
אל בית המדרש הישן |
אל בית המדרש סור, אל בית המדרש |
אל בין הספסלים, מול ארון ספרים |
הקשב אל הנגון העולה מתלמודם |
אל בין המבקשים קרבת האלקים |
איננה בשמים היא ולא מעבר ים |
אם יש את נפשך לדעת |
מהי הבאר נתנה להם מימם |
יעידו טועמיה כי |
מימיה מתוקים מכל מימות עולם |
רותה את צמאונם, בעני נחמתם |
בחשך היא אורם, בכאב – רפואתם |
היתה היא מבצרם, ממלכתם |
מפזרים – שמרה על אחדותם |
היו דלים, היו רשים |
שמוה כתר לראשם |
אל בית המדרש סור, |
אל בית המדרש הישן |
אל בית המדרש סור, אל בית המדרש |
מעבר: |
ובאותם ימים קשים מסרו נפשם |
אל מאכלת הם בראש מורם |
שמע ישראל" אמרו |
וב"אחד" יצתה נשמתם” |
כל עוד שהם ידעו: |
אי שם בבית המדרש הישן |
דולק הנר עולה |
אותו נגון המלוה, את למודם |
וזהו נצחונם, |
שלא יכבה נרם עוד לעולם |
וזהו נצחונם, |
שלא יכבה נרם עוד לעולם |
מעבר: |
x4 |
אם יש את נפשך, אם יש את נפשך |
אל בית המדרש סור |
אל בית המדרש הישן |
אל בית המדרש סור |
אל בית המדרש |