על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
שני פלג - אפאחד לא יודע
מחבר ומלחין: שני פלג
|
מתוך הכאוס והכלום היא צצה לו פתאום
|
|
היה לה משהו בעיניים, כמו מקום לנוח
|
|
זה לא דומה לשומדבר אחר
|
|
חשב - על זה באמת אסור לי לוותר
|
|
היא נראתה לו כמו מטר של כוכבים
|
|
נופלים
|
|
שניים שניים, בשמיים
|
|
האירה את הלילה
|
|
ממש כמו נרות על העוגה
|
|
עצם עיניים והביע משאלה
|
|
הוא בירר את הפרטים, חשב על כל
|
|
הדקויות
|
|
וברגע המתאים זה יהיה חייב לקרות
|
|
וכל מה שיכול להיות
|
|
אפאחד לא יודע
|
|
תשים אדם אחד לבד בין ארבעה קירות
|
|
האישונים מתגלגלים והאקדח מוכן לירות
|
|
וכל מה שיכול להיות
|
|
אפאחד לא יודע
|
|
היא מחכה לו שם בתוך אחד המגדלים
|
|
קומה 22, דירה 88
|
|
הוא מקווה שהעיתוי שלו נכון
|
|
היא מביטה אליו משער של עיתון
|
|
בקבלה של הבניין שומר לבוש מדים
|
|
כל שעה או שעתיים מציית לטבע
|
|
במעלית הוא מסדר את הפרחים
|
|
יוצא למסדרון מלא בחיוכים
|
|
נכנס לחדר בלי לדפוק, היא מגיבה
|
|
בבהלה
|
|
היא מנסה לברוח אבל הוא מיד תופס
|
|
אותה
|
|
הוא לוחש והיא בוכה, אפאחד לא שומע
|
|
הוא מנגב לה ת'דמעות והיא זורקת לו
|
|
מילה
|
|
זרקה וכל הסיטואציה סטתה ממסלולה
|
|
ואיך כל זה קרה, אפאחד לא יודע
|
|
עכשיו כשזה נגמר הוא לא יודע מה
|
|
עושים
|
|
עם הרעד בידיים
|
|
אז הוא מדליק סיגריה
|
|
זה רק ניצוץ קטן באפילה
|
|
אפפעם לא האור בקצה המנהרה
|
|
חייב לחשוב שניה מול המסך המרצד
|
|
כמה רעש בעיניים ופיקסלים במוח
|
|
כל כך כל כך קשה להתרכז
|
|
זה כל כך קל, זה כל כך קל להתרגז
|
|
ופתאום היא צצה שוב בדקה האחרונה
|
|
יש שיגידו זו תפנית חדה מאוד בעלילה
|
|
יש שיגידו תקלה או סתם תכנון גרוע
|
|
תשים יותר מבן אדם אחד בין ארבעה
|
|
קירות
|
|
האישונים מתרחבים והאקדח מוכן לירות
|
|
וכל מה שיכול להיות
|
|
אפאחד לא יודע
|
הודפס ב -
