עוד מימי העריסה |
שנאתי כל מילה גסה |
ולא הוצאתי כלל מפי |
גם מילה כמו פיפי אך היום כדי להתבסס |
אני מוכרח להתגסס |
כי בלי לכלוך ובלי חוצפה |
אין שום קופה. |
בלי גסויות |
קשה לחיות |
מילה גסה |
זו פרנסה |
בכל יום א' בוידוי |
אני נשבע בלב גלוי |
שלא אומר עוד על במה |
מילה גסה כמו תחת |
אך כשאני פתאום חושב |
על כל זמר שמת רעב |
תיכף אוסיף לחרוזים |
קצת עכוזים. |
בלי גסויות |
קשה לחיות |
מילה גסה |
זו פרנסה |
אם פתאום אתחיל לשיר |
סתם על פרחים שדה וניר |
תיכף אדום ומעוצבן |
קופץ האמרגן די הוא אומר אם מוכרחים |
שוב לזמר פה על פרחים |
שיר על פרחי רחוב בלונדל |
מול הבורדל. |
בלי גסויות |
קשה לחיות |
מילה גסה |
זו פרנסה |
כן לו השמעתי רק שירה |
על אהבה זכה טהורה |
מזמן יכולתי לענוד |
אות לגיון הכבוד |
אך הבוס אומר אהבה חבל |
זה לא מושך היום קהל |
ואם אהבה אז רק כזאת |
בין שתי זונות. |
בלי גסויות |
קשה לחיות |
מילה גסה |
זו פרנסה |
האנשים המהוגנים |
בכל לב מאמינים |
כי אשלח בבוא היום |
ישר לגיהנום |
אך הוא שברא את הבריות |
הוא לא נבהל מגסויות |
הוא כך יאמר לי, ידידי |
שב על ידי. |
בלי גסויות |
קשה לחיות |
מילה גסה |
זו פרנסה |