אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| כבר מאוחר |
| ואחד משנינו לא ירדם |
| כבר מאוחר |
| וכל מה שלא קרה מסרב |
| איך הדברים מסתבכים |
| להם כך בלילה ואיך |
| בדידותך מחרישה |
| בדידותי עוד לא למדה לבקש |
| מעבר: |
| כבר מאוחר |
| ואחד משנינו לא ירדם |
| כבר מאוחר |
| וכל מה שלא קרה מסרב |
| איך הדברים מסתבכים |
| להם כך בלילה ואיך |
| בדידותך מחרישה |
| בדידותי עוד לא למדה לבקש |
| אבל לא, לא, לא, לא |
| לא עוד כמו שני זרים |
| עורי אלי |
| כבר עבר כמעט הלילה כולו |
| תני לי סימן |
| שאת עוד לצידי |
| הלילה תם |
| וגופך שוב מתרחק מגופי |
| אל תשאלי |
| גם אני עצמי זקוק לתשובה |
| ושוב האור יחזור |
| מסנוור עיניים |
| ובי, בלילי הפרטי |
| לא זרחה עדיין שום קרן אור |
| אבל לא, לא, לא, לא |
| לא עוד כמו שני זרים |
| עורי אלי |
| כבר עבר כמעט הלילה כולו |
| תני לי סימן |
| שאת עוד לצידי |
| הלילה תם |
| ואפשר כבר לכבות את האור |
| מוקדם מאוד |
| רק ציפור אחת ערה בחלון |
| איך הדברים נפתרים |
| להם כך עם שחר ואיך |
| לא קשה לחייך |
| למראה פני נערה ישנה |
| אבל לא, לא, לא, לא |
| לא עוד כמו שני זרים |
| אבל לא, לא, לא, לא |
| לא עוד כמו שני זרים |
| סיום: |
