פתיחה: |
בשבילך תמיד ארוץ אל תוך האש |
תראי אותי אני הכי חזק שיש |
אבל בסוף אני מבין |
שגם סלעים הם נשברים |
אל מול הים |
שומר פתקים ואת שומרת על הלב |
זוכר ימים שלא רצית להתקרב |
והלילות הם לבנים |
והקפה שחור יותר |
שאת לא כאן |
אולי בסוף ניצחת |
נכון את צודקת |
ומה שווה לך כל הצדק בעולם |
אם נשארת כאן לבד |
בין כל האנשים שבעולם |
אני רציתי להיות שלך |
תראי אותי נגמר לי האוויר |
בדיוק שבאתי לנשום אותך |
ואיך פתאום המציאות הפכה סיוט |
מאז שאת כבר לא שלי את לא איתי |
ואת קצת אחרת |
ובקלות יכולתי לאבד את זה |
מזל שיש לי חברים ליום כזה |
לאט לאט נופלים דברים |
ומתחברים החלקים |
וזה מובן |
אולי בסוף ניצחת |
נכון את צודקת |
ומה שווה לך כל הצדק בעולם |
אם נשארת כאן לבד |
בין כל האנשים שבעולם |
אני רציתי להיות שלך |
תראי אותי נגמר לי האוויר |
בדיוק שבאתי לנשום אותך |
ואיך פתאום המציאות הפכה סיוט |
מאז שאת כבר לא שלי את לא איתי |
ואת קצת אחרת |
מעבר: |
בין כל האנשים שבעולם |
אני רציתי להיות שלך |
תראי אותי נגמר לי האוויר |
בדיוק שבאתי לנשום אותך |
ואיך פתאום המציאות הפכה סיוט |
מאז שאת כבר לא שלי את לא איתי |
ואת קצת אחרת |
אני ברחתי מעצמי וגם ממך |
כי לא השארת לי יותר ברירה |
וכשחזרתי לא נתת להיכנס |
אצלך בלב מסיבה סגורה |
והבדידות מזמן הפכה לאדישות |
מאז שאת כבר לא שלי את לא איתי |
מתי את חוזרת |
עוד שואלים אותי עלייך לפעמים |
ואיך תמיד הכי קשה זה בחגים |
מעבר: |
x2 |
סיום: |