על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
עילאי כנפו - הפער נשאר
מחבר: עילאי כנפו
מלחין: משה דדון
|
יום ראשון, כבר בוקר עולים לירושלים
|
|
קצת מנוחה סידרת חינוך
|
|
נפגשים מחויכים חיבוקים ובינתיים
|
|
מדברים על ציונות
|
|
עובר בי מין גיחוך
|
|
הגענו אל הארמון אל נוף ההרים
|
|
אך כהרף עין הם הגיעו, ניחומים
|
|
רק חיפש את הרגע אולי כבר עכשיו
|
|
אך התוכנית לא משנה המטרה לפניו
|
|
הטה את רכבו מהדרך
|
|
ובשבב של רגע שנאתו גברה
|
|
חיה עלובה חסרת ערך
|
|
ובליבי רק בערה נשארה
|
|
וכמו פרח הניזון מהשמש
|
|
כך פיסת הצל צילקה את נפשי
|
|
הכל הושמד, ההבנה, הרגש
|
|
אבל נשארתי אנושי
|
|
הם באו במיוחד
|
|
עשו מעל ומעבר
|
|
אבל הכל נגדע ברגע
|
|
החיים הפכו שבר
|
|
התקווה שלי כבתה
|
|
ואיתה צדקת החיים
|
|
אני אחיה גם בשבילכם, חברים
|
|
וכמו פרח הניזון מהשמש
|
|
כך פיסת הצל צילקה את נפשי
|
|
הכל הושמד, ההבנה, הרגש
|
|
אבל נשארתי אנושי
|
|
הרי ברור לכולנו מה המטרה
|
|
נגן בנפשנו, קצינים
|
|
לא חשבנו לרגע שזה יגיע אלינו
|
|
רק הזיכרון נותר בגפו
|
|
הכאב עצר מלכת
|
|
הזעם התחשל ליבי אינו נכמר
|
|
הסלחנות נמוגה
|
|
וכמו פרח הניזון מהשמש
|
|
כך פיסת הצל צילקה את נפשי
|
|
הכל הושמד, ההבנה, הרגש
|
|
אבל נשארתי אנושי
|
הודפס ב -
