על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
תמיר בר - כשהכעס רב והעצב גדול
אל תלך ממני
|
בכתה ביתו
|
לפני שהוא חצה גדר
|
דמיוני מטעני
|
עם השנים
|
את פרצופה כבר לא זוכר
|
והוא חצה גדר
|
וחצה מדבר
|
ולגם תקווה בפחית שכר
|
ושתה אותה
|
כאן בתחנה
|
בספסל הזה
|
|
הוא סיים אותה
|
ובמהדורה
|
זה אותו ספסל
|
שישב עליו
|
כשחלם אותה
|
ארץ נאורה
|
ארץ רחוקה
|
שתיתן לו חום - במכה אחת הכל נגמר
|
הבל לי ולך
|
כשחורבן כזה קורה
|
גר ואלמנה אחת
|
דם על צבע עור שונה
|
וילדה אחת
|
שם ליד גדר
|
מחכה לתלוש
|
אבא לא חוזר יותר
|
והיא לא בחרה
|
והוא לא בחר
|
עין ההמון
|
יש לה חוב ישן
|
ובמהדורה
|
זה אותו ספסל
|
שישב עליו
|
כשעבד אותה
|
ארץ נאורה
|
ארץ רחוקה
|
שתיתן לו רק לנשום
|
במכה אחת הכל נגמר
|
תנו לי רק להתוודות
|
לא יודע אם יש לו ילדה בכלל
|
אף אחד לא חשב לשאול
|
או לבדוק, אף לא כתב אחד
|
לא כתוב בשום מקום
|
למי אכפת בכלל
|
אריתראי ז"ל
|
אריתראי ז"ל
|
ומתי אדם
|
הוא נחשב אדם
|
הדמעות חונקות
|
שנטבע כולם
|
ובעיתון עמוד ראשון
|
צונזרו פניהם של הקורבנות כולם
|
ופניו הן מושחתות לכל
|
דין אחד? דין אחר
|
ומה ישראלי בעיניכם?
|
כובע טמבל בבית אריזה
|
עבודה קשה
|
ערכים
|
כבוד המשפחה
|
וכולנו עבדים!
|
בנינו פירמידות שם
|
ואנחנו כאן עכשיו
|
אומרים אותם שורות בכל חג
|
בואו נאכל את המרור כולם
|
ובמהדורה
|
זה אותו ספסל
|
זה אותו ספסל
|
שישב עליו
|
כשחלם אותה
|
ארץ נאורה
|
שתיתן אור
|
במכה אחת הכל נגמר
|
הודפס ב -