אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| יצאה שבת אתה בדיוק קם משינה |
| מחזיר את הספרים, |
| מכין את היין, הבדלה |
| בין קודש לחול, בין אור לחושך והכל |
| והכי מהר שאתה יכול |
| לטלפון לא לפספס אף הודעה |
| יש את ההיא שהיא שולחת הודעות |
| כמעט שנתיים |
| יש את זאת שמצלמת לו שאין לה מכנסיים |
| את זאת שמחמיאה |
| ויש את זאת שמגיעה |
| אתה מחכה לה |
| ויש אותה |
| היא סיפור אחר |
| כמו כתם על הגוף |
| כמו סוד גדול שאתה שומר |
| היא מוצאת אותך מרוח |
| בין הגשמיות לרוח |
| היא מוסרת את הנפש וקוראת לך חבר |
| ועד שהיא תגיע |
| אתה תכין את עצמך עם אחרות |
| ותלכלך את הידיים |
| ואת הלב ואז תשטוף אותו במים |
| היא תגיע |
| ועד שהיא תגיע |
| אתה תפשיל את השרוולים |
| ואתה תשרוט |
| ותתלונן בינתיים |
| רחמי שמיים |
| למה תדלגו עליי |
| אין לי מנוחה |
| עד שהיא תגיע |
| מעבר: |
| יצאה שבת אתה עולה על הבמה |
| ומספר להם על האמת המביכה |
| על לב שלא פועם, ועל משחק שמנחם |
| ועל הפחד מהשם, על הכניעה לתאווה |
| ובלילה אתה תחשוב על האבק שמצטבר |
| על קמט שנחרט בעור |
| על גוף טהור שאתה זוכר |
| יגיעו אנשים ויעלמו עם השנים |
| אתה תחקור גבולות של פחד |
| ותכתוב על זה שירים |
| (אחרי כל השנים איתך עכשיו אני מבין) |
| ועד שהיא תגיע |
| אתה תכין את עצמך עם אחרות |
| ותלכלך את הידיים |
| ואת הלב ואז תשטוף אותו במים |
| היא תגיע |
| ועד שהיא תגיע |
| אתה תפשיל את השרוולים |
| ואתה תשרוט |
| ותתלונן בינתיים |
| רחמי שמיים |
| למה תדלגו עליי |
| אין לי מנוחה |
| עד שהיא תגיע |
| שנים חיכיתי עד שבאת |
| ויתרתי על עצמי כמעט |
| ואין דבר כואב יותר מהבדידות של השבת |
| הן לא קרובות למי שאת תהיי |
| האמא של הבת שלי |
| ומי יודע מה עבר עליי עד שהגעת |
| מעבר: |
| x2 |
| ועד שהיא תגיע |
| אתה תכין את עצמך עם אחרות |
| ותלכלך את הידיים |
| ואת הלב ואז תשטוף אותו במים |
| היא תגיע |
| ועד שהיא תגיע |
| אתה תפשיל את השרוולים |
| ואתה תשרוט |
| ותתלונן בינתיים |
| רחמי שמיים |
| למה תדלגו עליי |
| אין לי מנוחה |
| עד שהיא תגיע |
