על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
גיל בר הדס - האור הלבן המסנוור
מחבר ומלחין: גיל בר הדס
|
אצבועים לקאפו על שריג 2:
|
|
Emmaj7/Em6: x5342x
|
|
G+: 1x322x
|
|
D#m/F#: 0x6654
|
|
שוב הרופא נכנס
|
|
שואל איך המרגש
|
|
אותן השאלות, אותן תשובות
|
|
לסבא זה נמאס
|
|
שוכב בחוסר מעש:
|
|
״גילי, קח אותי מפה״
|
|
״אני רוצה לראות שקיעה
|
|
לשבת מול הים
|
|
לשמוע את רחש הגלים
|
|
כמה בן אדם יכול
|
|
לשכב כאן ולסבול
|
|
את אותם חלוקים לבנים?״
|
|
ליליבט
|
|
חיכתה מאוד לצאת
|
|
עם כל החברות לירושלים
|
|
אבל לסבא אין חמצן
|
|
אז היא נשארת כאן
|
|
היא לא קיבלה יום חופש
|
|
גם היא רוצה לראות שקיעה
|
|
לשבת מול הים
|
|
לשמוע את רחש הגלים
|
|
כמה בן אדם יכול
|
|
לשבת ולסבול
|
|
את אותם חלוקים לבנים?״
|
|
כשהלב ידפוק סדיר
|
|
אוכל לנשום אוויר
|
|
אחזור שוב לנגן על הפסנתר
|
|
כמה בן אדם יכול
|
|
לשבת ולסבול
|
|
את האור הלבן המסנוור
|
|
שוב הרופא נכנס
|
|
שואל איך המרגש
|
הודפס ב -
