ושוב נצא בשביל העפר |
ושוב יחפים נרוץ באביב |
בין שיחי הקוצים וזהב השדות |
ואדומים גגות שבכפר |
וירק עוטר להם מסביב |
הד צחוקנו יעיר שנים אבודות |
אל, אל תוותרי על האור הזה |
נוכל ביחד עוד פרח לקטוף |
קצת לאהוב |
לא לעזוב |
ועם מראות לבלוב ופריחה |
וריח הגן ההוא הקסום |
איך חלמנו לעוף, להיות אחרים |
וגם ידענו רוך ושמחה |
ושבע לפול ושבע לקום |
איך חלום שנשבר נדע להרים |
אל, אל תוותרי על האור הזה |
נוכל ביחד עוד פרח לקטוף |
קצת לאהוב |
לא לעזוב |
הלא אמרנו יום המחר |
הוא יום מאושר יותר, הוא הכל |
לא חדלנו עולם חדש להקים |
אך זמן עבר וכבר מאוחר |
ויום המחר היה לאתמול |
איך אל בוקר חדש נדע להשכים |
אל, אל תוותרי על האור הזה |
נוכל ביחד עוד פרח לקטוף |
קצת לאהוב |
לא לעזוב |
אל, אל תוותרי על האור הזה |
נוכל ביחד עוד פרח לקטוף |
קצת לאהוב |
לא לעזוב |