על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
עטרה אוריה - ילד מטריה
מחבר ומלחין: עטרה אוריה
|
היה איתי ילד אחד ביסודי
|
|
שאני זוכרת אותו יותר טוב מכולם
|
|
לא בגלל שהוא היה הכי יפה
|
|
לא בגלל שהוא היה הכי חכם
|
|
בחורף הוא היה לובש חולצות קצרות
|
|
בקיץ מעילים ומטריות
|
|
מה יש לך?
|
|
למה לעצבן?
|
|
למה לעשות סתם?
|
|
את המשקפיים שלו
|
|
הוא הדביק עם סלוטייפ
|
|
אחרי ששברו לו אותם בהפסקה
|
|
והקלמר שלו תמיד נשאר ריק
|
|
מאז שהתרוקן אל האסלה
|
|
וכמה שצחקו עליו - הוא צחק איתם
|
|
תראו את הדביל הזה, איזה מטומטם
|
|
ובגלל שאף אחד לא הסכים לשבת לידו
|
|
לא רצו לראות אותו
|
|
אז המורה אמרה:
|
|
אין ברירה
|
|
נושיב אותו עם הילדה המוזרה
|
|
זאת שלא רוצים אותה
|
|
זאת שלא רואים אותה
|
|
זאת שאף אחד לא משחק איתה
|
|
וככה הם ישבו להם בסוף של הכיתה
|
|
ילדה עם קוקיות, ילד מטריה
|
|
נעים מאוד השם לי זה עומר
|
|
נעים מאוד קוראים לי עטרה
|
|
בחוץ הילדים רצים
|
|
צועקים אחד על השני - כדורים עפים
|
|
בפנים זה רק אני ועומר
|
|
ועומר הוא אומר שלא נורא
|
|
ועומר מצייר לי ציורים
|
|
עושה לי פרצופים
|
|
פותר לי תרגילים
|
|
וכשאני בוכה, רוצה לשבור את הכלים
|
|
עומר מחבק אותי
|
|
אבל בשער מחכים לו שני בנים
|
|
דוחפים לו רגל - הוא נופל על הפנים
|
|
הלוואי שתעלם - הם אומרים
|
|
והוא סותם, מחזיק חזק בפנים
|
|
ורק כשהם הולכים
|
|
עומר נעמד
|
|
מנער את הבגדים
|
|
מרכיב את משקפיו
|
|
והדמעות זורמות עליו
|
|
מעצב ובושה
|
|
ונהיה לו קצת רטוב
|
|
אז הוא פותח מטריה
|
|
והוא לוחש לאלוהים:
|
|
אם אתה קיים
|
|
תעשה לי איזה נס
|
|
ותיקח אותי מכאן
|
|
ואולי שמעו אותו
|
|
את ילד מטריה
|
|
|
|
כי יום למחרת
|
|
|
|
הוא לא הופיע בכיתה
|
| מעבר: |
| מעבר: מעבר: מעבר: מעבר: x4 |
|
היה איתי ילד אחד ביסודי
|
|
שאני זוכרת אותו יותר טוב מכולם
|
|
לא בגלל שהוא היה הכי יפה
|
|
לא בגלל שהוא היה הכי חכם
|
הודפס ב -
