פתיחה: |
אולי אז כשיצא אור ראשון |
אני אגיד לה שתחזור שוב לישון |
אולי נשכח מזה היום |
פשוט נשכח מזה היום |
אולי אז כשיצא אור ראשון |
אני אגיד לה שתחזור שוב לישון |
אולי נשכח מזה היום |
פשוט נשכח מזה היום |
ושוב חוזרים אותו סיפור היא |
מורידה את האיפור צועקת די |
נמאס לי שוב לריב זה כבר |
נהיה תסריט ברור |
אמרתי לה שקצת הגזמת היא אמרה |
תלא שם לב |
אמרתי די מספיק לצעוק היא |
לא נתנה להתקרב |
?בטח שנפסיק אתה תמיד צודק נכון |
היא הסתכלה עליי |
והדמעות עמדו לה בגרון |
אמרתי כנראה דברים שלא צריכים להיאמר |
?שאלתי איך אפשר לפתור דברים |
אם אי אפשר לדבר |
היא שתקה ובטבעי נוצר מין צורך לשקר |
אולי נמציא לה איזה משהו ומחר |
כשתתעורר |
היא לא תבכה שוב על היום ולא |
תזכיר אותו יותר |
אבל במקום היא התפרצה ושוב |
התחילה לקטר |
אמרה שאני אף פעם לא בבית |
היא צריכה אותי |
צעקתי בטח את מאשימה תעבודה שלי |
היא אמרה עזוב,ידעתי, אין עם מי לדבר |
תלך לישון עדיף אולי מחר תקום בוגר |
אולי אז כשיצא אור ראשון |
אני אגיד לה שתחזור שוב לישון |
אולי נשכח מזה היום |
פשוט נשכח מזה היום |
אולי אז כשיצא אור ראשון |
אני אגיד לה שתחזור שוב לישון |
אולי נשכח מזה היום |
פשוט נשכח מזה היום |
בוקר קר תרתי משמע |
היא רק יצאה מהמיטה |
לא אומרת בוקר טוב בפלאפון |
שלה אין קליטה |
תדע שאין קליטה פה שוב רון |
עניתי וואלה |
היא אמרה שלא נראה לה שתחזור |
היום בלילה |
שאלתי למה היא אמרה נראה לי שתיודע |
כן את עוד כועסת על אתמול אני שומע |
היא אמרה זה לא רק זה זה גם |
כל מה שלא קורה |
כי לפעמים אני רואה עתיד שונה |
משאתה רואה |
אמרתי בואי נפתור דברים |
אני שונא שאת בוכה |
נשבע לך שנפסיק לריב |
אז מהיום את רק שמחה |
היא חייכה אבל |
זה לא היה חיוך של צחוק |
זה היה חיוך של שוב אנחנו |
סתם טוחנים עוד רוק |
והאמת שהיא צדקה כי היא מזמן |
רצתה לפרוק |
ולא יכלתי לעשות |
יותר מידיי חוץ מלשתוק |
הכל הרגיש פתאום רחוק כשהיא |
דיברה בלשון עבר |
וואלה יש מצב שזה נגמר |
אולי אז כשיצא אור ראשון |
אני אגיד לה שתחזור שוב לישון |
אולי נשכח מזה היום |
פשוט נשכח מזה היום |
אולי אז כשיצא אור ראשון |
אני אגיד לה שתחזור שוב לישון |
אולי נשכח מזה היום |
פשוט נשכח מזה היום |
מעבר: |
x2 |
סיום: |