פתיחה: |
עיר עצובה, עצובה , עניה |
בבוקר אומרים שעוניה חמש |
לא כולם באותה השניה |
בערב זוחל בה קהל מלחש |
לדבר ולספר בעוניה |
בלילה שוכבים במיטות לבנות |
איש ואישה ורוח קר |
בלילה, בלילה שוכבים במיטות |
איש ואישה, |
איש ואישה |
אישה וזר |
מעבר: |
עיר עייפה, עייפה ומלאה |
גוהרת על כל הגגות באחת |
טורפנית, רעבה ושבעה |
בערב עוטפת היא רעש נפחד |
עיר גדולה וריקה ומלאה |
בלילה שוכבים במיטות הגבוהות |
איש ואישה ורוח קר |
בלילה, בלילה שוכבים במיטות |
איש ואישה, |
איש ואישה |
אישה וזר |
מעבר: |
עיר עתיקה, עתיקה וצעירה |
פוקחת עינים ריבוא באחת |
צוחקת ואש ובערה |
נופלת על כל קהלה הנפחד |
ושוב קמה גבוהה וקרה |
בלילה שוכבים במיטות הקטנות |
איש ואישה רחוקים כמו בשיר |
בלילה, בלילה שוכבים במיטות |
איש ואישה, |
איש ואישה |
והם העיר |
סיום: |