אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| במשרדו המרווח שבמפעל |
| הכורסאות רכות ממש כמו השטיח |
| והוא נושא מבט עייף ומתוסכל |
| חושב כיצד לעזאזל לכאן הגיע |
| מועך בדל סיגריה מעושנת |
| בתוך פגז נ.מ. ישן ומאפיר |
| ובלי משים כמעט עינו שנית בוחנת |
| את תמונתו עם המדים שעל הקיר |
| אלוף משנה במילואים |
| זה קצת כואב ולא נעים |
| אבל כאלה החיים |
| אלוף משנה במילואים |
| מעבר: |
| הוא מחייך אל הפקידה ברוב חיבה |
| מביט במיני ההדוק שהיא לובשת |
| קורא לה "מותק" ואומר "עשי טובה" |
| אך מתפלא שהיא בכלל לא מתרגשת |
| קורא "במחנה" בכל שבוע |
| יודע מה הולך מתוך העיתונים |
| אך רק כשיצלצל לרן או יהושוע |
| יבין פתאום שהוא מחוץ לעיניינים |
| אלוף משנה במילואים |
| זה קצת כואב ולא נעים |
| אבל כאלה החיים |
| אלוף משנה במילואים |
| מעבר: |
| כנפגשים עם חברים על כוס קפה |
| הוא מספר על התנאים והמשכורת |
| אבל מרגיש כיצד לבו בפנים קופא |
| וכל הלך רכיל עוד מעביר צמרמורת |
| מפה לשם מתחיל מעט לשכוח |
| אך כשקוראים לו "מר" |
| חונק לו בגרון |
| וגם התואר "מיל." מוסיף כל כך לפצוע |
| והוא נושא אותו כמו כתם או עלבון |
| אלוף משנה במילואים |
| זה קצת כואב ולא נעים |
| אבל כאלה החיים |
| אלוף משנה במילואים |
| אלוף משנה במילואים |
| זה קצת כואב ולא נעים |
| אבל כאלה החיים |
| אלוף משנה במילואים |
| סיום: |
