פתיחה: |
השקט שוב צונח כאן משמי הערב |
כדאיית דיה מעל התהומות |
ושמש אדומה נושקת להט חרב |
את הפסגות המגדלים והחומות |
ראיתי עיר עוטפת אור |
והיא עולה בשלל צבעי הקשת |
והיא נוגנת בי כנבל העשור |
ראיתי עיר עוטפת אור |
ראיתי עיר עוטפת אור |
והיא עולה בשלל צבעי הקשת |
והיא נוגנת בי כנבל העשור |
ראיתי עיר עוטפת אור |
מעבר: |
הנה זוחל הצל מבין גבעות האורן |
קרב בסתר כאוהב אל השכונות |
ומול פניו קריצות ריבוא עיני האור הן |
לפתע נפקחו עיניו כנפעמות |
ראיתי עיר עוטפת אור |
והיא עולה בשלל צבעי הקשת |
והיא נוגנת בי כנבל העשור |
ראיתי עיר עוטפת אור |
ראיתי עיר עוטפת אור |
והיא עולה בשלל צבעי הקשת |
והיא נוגנת בי כנבל העשור |
ראיתי עיר עוטפת אור |
מעבר: |
בדממת אשמורת אחרונה נושמת |
ובקטיפת שחקים רסיס אחרון מחויר |
אך שחר כבר כיפת זהב שלה אודמת |
למגעו החם הרך של אור צעיר |
ראיתי עיר עוטפת אור |
והיא עולה בשלל צבעי הקשת |
והיא נוגנת בי כנבל העשור |
ראיתי עיר עוטפת אור |
ראיתי עיר עוטפת אור |
והיא עולה בשלל צבעי הקשת |
והיא נוגנת בי כנבל העשור |
ראיתי עיר |
עוטפת אור |