פתיחה: |
על עשרים השקלים שלקחתי |
בלי רשות מהארנק |
החום של אמא, והלכתי |
לקנות לי איזה לק |
ובערב קראו לי לסלון |
ו התביישתי |
ועל כך אני מודה |
על כל העליות שדיבשתי |
בדרך חזרה |
מהעיר הביתה, כשנפלתי |
כי לא הייתי זהירה |
עשו לי תפרים על הסנטר |
ויש לי אפילו צלקת |
ועל כך אני מודה |
לילד בכיתה, שאמר לי |
שאני לא יפה |
למפקדת, שצרחה עלי |
כשאחרתי לצבא |
לאבא, שגער כל סוף שבוע |
מתי תתנהגי כבר כמו ילדה גדולה? |
אני מודה |
מעבר: |
על שתי חברויות שאיבדתי |
באותו מוצאי שבת |
כשהבחור בו התאהבתי |
וחברה שלי ליאת |
עברו מולי מחובקים |
ומשולבים יד ביד |
ועל כך אני מודה |
על תחרות שהפסדתי |
למרות שהייתי הכי טובה |
שבורה ומפוחדת מאוד |
ועצובה |
קטפתי גיטרה מהחדר |
שרתי לעצמי לבד |
ועל כך אני מודה |
לילד בכיתה, שאמר לי |
שאני לא יפה |
למפקדת, שצרחה עלי |
כשאחרתי לצבא |
לאבא, שגער כל סוף שבוע |
מתי תתנהגי כבר כמו ילדה גדולה? |
אני מודה |
לאנשים ברחוב, ש |
חשבו שאני משונה |
לשכנים, שצעקו לי |
כשלא שמתי לב אל השעה |
לעצמי, שתמיד אמרתי |
"מותק, יום אחד את עוד תהיי גדולה" |
אני מודה |
מעבר: |
מעבר: |
x4 |
על עשרים השקלים שלקחתי |
על הריב המיותר |
על תחרות לא חשובה |
על כולם אני מודה |