פתיחה: |
קיץ, קיץ על כוכים יורד |
היום הטיל זרקור חיוור כבד |
על אחר צהריים ארוכים |
שולחנות עמוסים ברבורים תרנגולים |
מפוטמים ודגים |
חדרים מכוסים מחופים |
זכוכית ענבר וספיר |
(זחל הפך לפרפר שהפך לכרישה) |
אז שמתי מבטחי באדם באדם ויצאתי לשם |
רץ להספיק, לא סתם להחזיק מעמד |
להשאיר סימני מאבק |
מהר מהר לפני שהרוח הופכת לחומר |
לפני שהעדינות תמות |
פגעת בסדק, פגעת בצד, עשית טעות |
לא אכפת לי לצוף |
לצמוח הפוך ולשוט עם הזרם |
בסתיו |
חולות נודדים, אור ים טורקיז |
חשמל באוויר, מלאכים לידי |
מעבר: |
x2 |
ככל שיענו אותי ככה אפרוץ |
זה כתוב באותיות הקטנות |
תראי זמנים נואשים |
דורשים צעדים נואשים |
אני חולם שאני חולם) |
(אני מרגיש שאני מרגיש |
אבל אין לי כוח למשחקי מילים |
אין לי חשק לעבודת אלילים |
סוף העולם לא הותיר חותם אנשים |
חזרו מהר למסלולם |
דברים התרוקנו ממשמעות אבל |
נותרו בשלמותם |
ב-13:00 משפט שדה ואז קפה ומאפה |
וחם חם כאן חם כמו בתוך התחתונים |
של השטן |
וכולם מכורים לתרופות שפג תוקפן |
ובלילות הזאבים יורדים מההר |
גנבי ברזל וסוחרי בשר |
אז אל תרד מהרכבת |
אל תלך לאורך הנהר |
אל תחצה את היער, אל תיכנס לעיירה |
אל תשתה שם מהיין, אל תטעם מהעוגה |
אני מרגיש עכשיו קצת מוזר |
מין טשטוש בהיר ומסנוור |
אין מעבר למילים אבל אני עובר |
הסיכון טמון בשכיח, |
במוכר, במובן מאליו |
בואי! בכלל לא מאוחר, אל תלכי לשון |
עכשיו |
חולות נודדים, אור ים טורקיז |
חשמל באוויר, מלאכים לידי |
סיום: |
x2 |