פתיחה: |
כבר עברנו על החוק ואמרנו |
שנשתוק לצד הדרך |
והשלמנו עם הכלום כשסוכלו |
כל נסיונות המרידה |
וכל מי שמתעייף הרי חוטף עם ערב |
וכולנו ממשיכים בצעדה |
מעבר: |
ונתפסנו כבר על חם כשניקינו |
את הדם לצד הדרך |
וקיבלנו חנינה |
כשנשיא המדינה שמע קולות |
ועכשיו גם הוא נסחב איתנו כאן |
כמו כלב |
וכולנו ממשיכים בצעדה |
מעבר: |
אבל יש |
משהו מנחם בזה שאין לנו ברירה |
אין מה להתלחש כי האמת הרי מרה |
אין מה להילחם בזה זה רק הצד הרע |
של האדם |
מעבר: |
ויש כמה ארנבים שחצו את הקווים |
לצד הדרך |
שעכשיו קוטפים פרחים לספק |
את הצרכים של הילדה |
הם רצים ומסתתרים בתוך שיחי הפרג |
כשכולנו ממשיכים בצעדה |
מעבר: |
כבר הרגשנו אבודים כשאכלנו |
את הדים סאם מהזבל |
ואיבדנו עכבות |
כשכל כלב ערבות הפך צידה |
ולמדנו לא לפחוד ממשיכות בחבל |
וכולנו ממשיכים בצעדה |
אבל יש משהו מחמם בזה שאין לנו מרק |
כולם מכים על חטא |
כשהם שומעים את הברק |
אמנם היה בה חן אבל אבל ראו |
שהיא שיקרה כשרעדה |
מעבר: |
כבר ברור שהאורות מגיעים ממדורות |
לצד הדרך |
וברור כמו ערפל |
שהיעד הוא אפל וממודר |
ובארץ החרשים פנטומימאי הוא מלך |
וכולנו ממשיכים בצעדה |
סיום: |