פתיחה: |
והאמת, כולנו יודעים שיום אחד הטיול |
ייגמר |
היה דווקא כיף, נהנינו נורא, שמחנו מטוב וצמחנו |
מרע |
גיטרה בשמש, על דשא ירוק, עפנו גבוה, צללנו |
עמוק |
בכינו מצער, בכינו מצחוק |
והאמת, כמה פחדנו שמישהו יבוא ישבור לנו את הלב |
ואיך גילינו, שכמו כל דבר, הזמן מרפא גם לב |
שנשבר |
מרוב געגוע רצינו למות, הרגשנו ריקים, חסרי |
משמעות |
חגגנו בעצב את תום התמימות |
כולנו לבד וכולנו ביחד |
בדרך הביתה צריך לעצור מול הים |
לגלגל את הזמן ולקחת אוויר. |
עכשיו |
מעבר: |
והאמת, כמה שמחנו כשהשמש באה ביום גשום |
ראינו עולם, נשארנו ערים, מצאנו אמת בתוך |
השירים |
נשיקה ראשונה, נהגנו לבד, עזבנו לאמא לאט את |
היד |
היינו באמצע, היינו בצד |
כולנו לבד וכולנו ביחד |
בדרך הביתה צריך לעצור מול הים |
לגלגל את הזמן ולקחת אוויר. |
עכשיו |
סיום: |