אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| היה היה פנס בודד בקצה שכונה |
| והוא האיר את ילדותנו הקטנה |
| והוא האיר את משחקי המ חבואים |
| ולאורו היו הק דרים באים |
| כש"השוטרים" כמעט תפסו את "הגנב" |
| היה קולה של אמא רץ בתחנוניו: |
| "הביתה, בוא לארוחה, כבר מאוחר |
| כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר" |
| "רק עוד רגע, אמא, רק עוד רגע קט |
| את תמיד הורסת כשכבר כמעט |
| לא הספקנו לשחק מעט אפילו" |
| אבל תחנונינו לא הועילו |
| מעבר: |
| היה היה פנס בודד בקצה שכונה |
| ועל ידו גדר, ושער וגינה |
| ושם אמרתי לה את שאומרים כולם |
| על מפתני כל הבנות שבעולם |
| וכשידי, שכבר מיליון עלים תלשה |
| רק ללטף ביקשה לה את חלקת ראשה |
| אמרה: "סליחה, יש לי בחינה בסמינר |
| כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר" |
| "רק עוד רגע, רינה, רק שניה אחת |
| את תמיד הורסת כשכבר כמעט |
| לא הספקנו לשחק מעט אפילו" |
| אבל תחנונינו לא הועילו |
| מעבר: |
| היה היה פנס בודד - חלפו שנים |
| ואור אחר עכשיו מאיר בשיכונים |
| והשכונות מצאו מקלט בפזמונים |
| אבל אותם קולות ברחוב וב גנים |
| וכשפספוס נשען בחוץ על אופניו |
| וה חצר כולה מלאה בשריקותיו |
| אני יוצא אל המרפסת וקורא: |
| "שמע ילד, לך הביתה או אני יורד" |
| "רק עוד רגע, ילד, רק עוד רגע קט |
| לא נורא, שחק קצת, צעק - אבל מעט" |
| אז רציתי להפחיד אותו כאילו |
| אבל לא ירדתי אפילו |
| מעבר: |
| x4 |
| סיום: |
