אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| חיכיתי שיבוא |
| ובלילות הייתי מצלצל, |
| כאילו זה מיליון שנה שהוא לא פה |
| חיכיתי לחדש, |
| ובתוך השגרה הזו הכל בדיעבד, הזיכרונות במטושטש |
| אני חיכיתי לגשמים, |
| ובשעת מלחמה כמו כולם |
| אני חיכיתי שיצאו החיילים, שאמא תירגע, |
| הלב שלה רטוב באיזה בור, |
| אין לה חיים אם במקרה הוא יפגע |
| אני חיכיתי לשלום, עם כל הקלישאות, |
| עם כל האנשים חיכיתי שאפשר יהיה לנשום, |
| חיכיתי בבקרים שהאלכוהול ירד, |
| שתיגמר הסוללה שיפסקו הצלצולים |
| אני חיכיתי לשבת, |
| חיכיתי שיסבירו לי על כל מה שחשוב |
| לא מדברים על זה כמעט, |
| חיכיתי לגבולות, |
| ובתוך מאזן הנפשות אני חיכיתי להחזיק את המשכות |
| אני חיכיתי |
| כמו שהאדמה מחכה למים |
| כמו ילד שצועק חזק אל השמיים |
| ואני עדיין מחכה כל יום, כל יום |
| חיכיתי בשתיקה |
| עם כל החלומות שלי, |
| אולי כי קצת פחדתי לחטוף את המכה. |
| חיכיתי כמו כולם, אולי טיפה פחות |
| אני הסרתי אחריות מציפיות וכאבן. |
| אני חיכיתי לשנות, אפילו בקטן, |
| לאיזה מישהו, ואפילו אם זה לכמה דקות. |
| ואין גם אף אחד, תאהב את עצמך, |
| אדם נולד, עובר את החיים ומסיים לבד. |
| אני חיכיתי למחילה, על כל השיגעונות שלי, |
| על חוסר סבלנות להתקדמות והכלה, |
| על אגו ושטויות, |
| על כל הדאגות והפחדים |
| כשלא הבנתי שהכל זה ניסיונות. |
| אני חיכיתי שאגדל, |
| לראות אם הדברים יישארו אותו דבר |
| או אם יהיה שינוי בכלל, |
| ועדיין מחכה, |
| ובעיקר כותב על הדברים הרי רק |
| ככה אתרכך ואתנקה. |
| אני חיכיתי |
| כמו שהאדמה מחכה למים |
| כמו ילד שצועק חזק אל השמיים |
| ואני עדיין מחכה כל יום, כל יום |
| סיום: |
