אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| אחרי הכול אני עוד כאן |
| וגם הסיפור שלי נראה כמו סרט |
| עשרים וחמש שנה שהכול מושלם |
| עשרים וחמש שנה שהוא פותח לי ת'דלת |
| אני מצאתי משמעות וגם סיבה |
| להתקיים באהבה וגם בשקט |
| ההצלחות בנו ת'רעש ות'סביבה |
| הכישלונות בנו חומה ומערכת |
| ובשנות השלושים לחיי תהיה גם מהות |
| אנשק את אשתי ואומר לה תודה על ילד |
| שיביא איתו רגעים של אושר ושלמות |
| כי לשריטות כמו שלי ושלה צריך שושלת |
| ואבטיח לתת להם שקט שלווה יציבות |
| בתקווה שבגיל ארבעים יהיה גם שכל |
| ואחשוף סימני ניסיון צלקות של בגרות |
| שיעזבו את הבלוק, שישחקו כדורגל |
| אחרי הכול באנו להיות קווים לדמותו |
| נפש א-לוה ונקודה של אור |
| באנו לראות איך הורסים הכול |
| מתקנים מחדש פתאום יותר גדול |
| תודה על הזכות |
| תודה על הרגש |
| תודה על אסור |
| ועל הדרך לשכל |
| תודה על תפילות |
| על הלבן שבדגל |
| עד מאה עשרים שנים של בצפר |
| אחרי הכול אני עוד כאן |
| אחרי צרות שהתפשטו כמו גחלת |
| תקופות עם כולם ותקופות של לבד בעולם |
| שלא ידעתי מה צריך ומי בעצם |
| אני חיפשתי חברים חיפשתי שיטה |
| איזה רב שישים עליי יד ופתאום בסדר |
| שימצאו היגיון בדבריי וישיבו |
| מילות של תקווה |
| שזו רק עוד קליפה, עוד חלק מהדרך |
| אז שניפול ונקום וניפול |
| ונקום אין דבר |
| מה שלא נשאר שלנו- לא שלנו בכלל |
| שנלמד לשחרר כשצריך ולתפוס כשחייב |
| שנפזר אהבה ונפסיק לז*** ת'שכל |
| שבשנות השישים לחיינו |
| תהיה גם בריאות |
| אני נשבע שגם שם אנשק אותה כל בוקר |
| ונצחק בדיבור של אמת חזרה לתמימות |
| שחיפשנו כל החיים |
| אז מה הבנו בעצם? |
| שאחרי הכול באנו להיות קווים לדמותו |
| נפש א-לוה ונקודה של אור |
| באנו לראות איך הורסים הכול |
| מתקנים מחדש פתאום יותר גדול |
| תודה על הזכות |
| תודה על הרגש |
| תודה על אסור |
| ועל הדרך לשכל |
| תודה על תפילות |
| על הלבן שבדגל |
| עד מאה עשרים שנים של בצפר |
| מעבר: |
| אחרי הכול עוד אני שר |
| ומנגינותיי ילווני עד גן עדן |
| ואולי עוד מוקדם |
| להפקיד כאן פיסה מחיי |
| כי עודני חי, עודני במשמרת |
| וחלילה אנ'לא מתערב |
| זה רק הוא שמחליט |
| רק חשוב לי |
| שאם הוא שומע שם את תפילתי |
| שאם אזכה לגבורות אז שהיא |
| תזכה יחד איתי |
| כי בלעדיה אני מפחד ללכת |
