פתיחה: |
היא היתה הבת של הרוח |
רקדה יחפה |
ריקוד אחר ופרוע |
כמו מים כמו סופה |
מתוך צעיפים שקופים |
היא שומעת קול המון פראי |
היא לא רוקדת היא עפה |
מה היא חושבת שהיא |
היא צחקה כמו אשה משוגעת |
ליבה רקד בה כתוף |
כשרקדה את עצמה לדעת |
כשרקדה את עצמה עד הסוף |
בסוף המחול שכחה הכל |
כל כך שתויה היא היתה |
היא סימנה בגופה את הדרך לחופש |
אבל נשמתה בכתה |
מעבר: |
מתוך מסך צעיפיה |
שוב היא שומעת קול |
היא לא רוקדת היא עפה |
תראו שבסוף היא תיפול |
וכל העולם הביט בה לרגע |
וגם משהו בו התחיל לרקוד |
באירופה בלילה צונן |
אלף תשע מאות |
מעבר: |
x2 |
סיום: |