אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| ולפעמים כשאני כך לבדי |
| אני חוזר לסמטאות ילדותי |
| אל נעורי שנעלמו עם השנים |
| לחברים שלי ההם הישנים |
| אני חוזר אל הצבעים וה קולות |
| אל העיניים התמימות והגדולות |
| אני חוזר אל השכונה אל עץ התות |
| אל עפיפון אדום אדום קשור לחוט |
| היינו ילדים וזה היה מזמן |
| אני וסימון ומואיז הקטן |
| היינו ילדים וזה היה מזמן |
| אני וסימון ומואיז הקטן |
| אני זוכר קולנוע רקס ביו מיות |
| ומרחוק פעמונים של כנסיות |
| ואיך רדפנו על גגות אחרי יונים |
| לעוף איתן רצינו עד לעננים |
| ובגן השעשועים על נ דנדות |
| נשבענו אמונים לכל הילדות |
| שיחקנו סמל וסוס ארוך וראשיות |
| המלחמות היו אז לא אמיתיות |
| היינו ילדים וזה היה מזמן |
| אני וסימון ומואיז הקטן |
| היינו ילדים וזה היה מזמן |
| אני וסימון ומואיז הקטן |
| בנעלי שבת עם כובע של בארט |
| ובעברית יפה עם עין ועם חית |
| דהרנו על ענן עשוי מכריות |
| ובאקדח פקקים הטבענו אוניות |
| הייתי טרזן , וסימון ארול פלין |
| ומואיז הקטן קפץ כמו גונגה דין |
| ובלילות החורף הקרים מאוד |
| היינו מתכסים בכל החלומות |
| היינו ילדים וזה היה מזמן |
| אני וסימון ומואיז הקטן |
| מעבר: |
| x2 |
| עברו שנים מאז עכשיו העיר גדולה |
| מסימון לא שומעים אפילו לא מילה |
| ומואיז הקטן לאן הוא נעלם |
| וגם קולנוע רקס כבר לא קיים |
| אבל אני כשאני כך לבדי |
| אני חוזר לסמטאות ילדותי |
| אל נעורי שנעלמו עם השנים |
| לחברים שלי ההם הישנים |
| היינו ילדים וזה היה מזמן |
| אני וסימון ומואיז הקטן |
| היינו ילדים וזה היה מזמן |
| אני וסימון ומואיז הקטן |
| היינו ילדים וזה היה מזמן |
| אני וסימון ומואיז הקטן |
| היינו ילדים וזה היה מזמן |
| אני וסימון ומואיז הקטן |
