פתיחה: |
הולך אדם הולך והוא כנר דועך |
ואין שואל ואין יודע למה זה ואיך |
ע צב בעיניו |
ועצובים שיריו |
קרב יומו זאת יודע |
והוא סופר ימיו |
קורא ואין עונה לאלוהים פונה |
עד אנא יתענה |
עמוק בלב יודע דבר לא יעזור |
עמוק בלב יוד ע |
כי אין כי אין מזור |
מעבר: |
ביקש בלב נשבר, בטרם הוא נגמר |
בטרם יסגר השער ויבוא מלאך אכזר |
לשכוח ס בלותיו לשוב לראות בניו |
את אהבת נעוריו, את זו אשר אהב |
ושוב ניגרה דמעה מעין בוכיה |
ונפש הומיה |
עמוק בלב יודע דבר לא יעזור |
עמוק בלב יוד ע |
כי אין כי אין מזור |
מעבר: |
רחוק רחוק, עמוק עמוק |
עודך עומדת מול עיני |
עם החיוך והמבט |
ובתוכי ליבי נצבט |
אמא אמא, את שם למעלה |
עודך בוכה, עודך דומעת |
עודך יושבת, נעצבת |
על הפרידה בטרם עת |
מעבר: |
גדלתי כבר, אינני ילד |
אך לא אבוש ואתבדה |
וכשכואב, זכרך עולה |
וכמו תינוק אני בוכה |
זוכר חיוך, זוכר מבט |
ובתוכי ליבי נצבט |
מעבר: |
האם את שם יודעת אמא |
כי ענפייך הם רבים |
שואלים תמיד מדוע |
איכה יבשו השורשים? |
אמא אמא, את שם למעלה |
עודך בוכה, עודך דומעת |
עודך יושבת, נעצבת |
על הפרידה בט רם עת |
מעבר: |
ושוב אני בלב נשבר |
שב לספר כל שעבר |
עלית קדושה אל המרומים |
ומלאכים אותך שומעים |
מעבר: |
x4 |
זוכר חיוך, זוכר מבט |
ובתוכי ליבי נצבט |