מילים לשיר בית היתומים של ורד של הקולנוע של אייזיק

אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
פתיחה:

הוא איש שמשיב את השנים
שנלקחו וגם אם לי בודד, 
אז לא עצוב ממש.
בגרות ונכות, תמיד תהיה
על ספקטרום, מיניות היא חופש וגזירה.

מתעייף   
מלהיות כאן,
כל אוסף הבדיחות שלי,
תשמור ותנסה להיות קצת פחות חרמן.

פזמון:

מת! וכואב!‏
אני שונא את בית היתומים שלכם,
פעם נהגתי לאהוב,
ועדיין אוהב.
אני שונא את בית היתומים שלכם,
עקום הוא בעיני העקומים.

מעבר:

רקמת עורך היא להפוך לפרח,
אנחנו מסתכלים לתוך אגם.
האם תוכל לסלוח לי בזמן ש 
בשרי הוא משנה צורה?‏

מסירות, כתם על חולצתך,  
כשתבכה, אני אנצור ואקרע מחולצתי,
לחבוש את הדימום שבידך.

פזמון:

מת! וכואב!‏
אני שונא את בית היתומים שלכם,
פעם נהגתי לאהוב,
ועדיין אוהב.
אני שונא את בית היתומים שלכם,
עקום הוא בעיני העקומים.

אני לא יכול לישון,
העייפות, היא משאירה אותי ער.
חריג, אתה יתום,
בי אחריות, אכול אשמה בכל עת.
מתי תפסיק לטעון שאהבה זה דיכאון?‏
והנה אווירון של עוד כפית
קטנה של עצב. 

לשחק   
ולקבל מכה,
הורים הולכים בערפל
ובגללך.  
להקיא,   
להיוולד,
להתנקז,
ללעוס בשר ואז 
לירוק בפח. 

מת! וכואב! 
אני שונא את בית היתומים,
פעם נהגתי לאהוב,
ועדיין אוהב.
אני שונא את בית היתומים,
אז שיכאב. 

פזמון:

מת! וכואב!‏
אני שונא את בית היתומים שלכם,
פעם נהגתי לאהוב,
ועדיין אוהב.
אני שונא את בית היתומים שיהיה,
עקום הוא בעיני העקומים.

הקולנוע של אייזיק - שירים נוספים

דואליות
הקולנוע של אייזיק
ילד חייזר
הקולנוע של אייזיק
אין יותר אקורדים לשירים לאמן זה
בקש שיר

שירים נוספים מהקטגוריה שיר שנערך על ידי גולש

תגובות לבית היתומים של ורד

התחבר להגיב - הרשמה \ התחברות
הודעה מהמערכת
כרגע אינך מופיע בתוצאות החיפוש של מערכת הכרויות הנגנים ב TAB4U.