פתיחה: |
גבר חי עם אישה |
במשך חודשים ושנים |
יש ביניהם אהבה וחדווה |
ואיבה וסכינים |
והם ישנים בשעות הקטנות על |
שמיכות בלי סדינים |
אין להם ילדים והם ישנים כמו |
ילדים קטנים |
הקירות סוככים עליהם והתקרה |
רוחשת עננים |
יש אלוהים בשמיים ומחר יום |
חדש אנשים משתנים |
יהיה טוב יהיה רע, |
עניינים עדינים |
עניינים עדינים |
מעבר: |
גבר ואישה חיים לבדם |
אין להם ילדים |
הוא בודד היא בודדה שניהם בודדים |
יש להם הרבה מכרים |
ומעט אוהדים |
הוא מיוחד והיא מיוחדת |
שניהם מיוחדים |
הוא צובר אפשרויות ומסמכים |
והיא צוברת בגדים |
אין ביניהם אלא מין ובדידות |
וייאוש ופחדים |
וברגע מסויים די צפוי מראש |
הם נפרדים |
הם נפרדים |
גבר חי עם אישה שנתיים |
בתוך דירה |
עם ריהוט מאולתר ואימה עתיקה |
וללא בשורה |
גבר חי עם אישה |
בדירה שכורה |
ואוהב אותה והיא אותו |
הוא אמר היא אמרה |
כל העניין התחיל איכשהו |
בשנה שעברה |
כשהיה נפלא ואיכשהו |
התחיל להיות רע |
אין עננים בשמיים |
ואין אלוהים בתקרה |
אין אלוהים בתקרה |
מעבר: |
גבר חי עם אישה ועכשיו העניין |
נגמר |
הוא מתקפל והיא מתקפלת חד וקצר |
אין ביניהם אלא חושך לבן והבהוב |
לא מוגדר |
וארון שטיחים וקצת חומר ניקוי |
מיותר |
גבר חי עם אישה |
ועכשיו העניין נשבר |
ושני שופרות נחבטים בחלון |
כמו זוג יוני בר |
מה שהיה היה ומה שעבר עבר |
מה שעבר עבר |
מעבר: |
מעבר: |
x2 |
גבר חי עם אישה |
ועכשיו העניין נגמר |
מה שהיה היה |
ומה שעבר עבר |