על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
יהוא ירון - היא
מחבר ומלחין: יהוא ירון
המחלה שלי דורשת בשלומך
|
והיא נוברת במדף התקליטים
|
בכל פינה בבית היא תלויה על הקירות
|
המחלה שלי דורשת בשלומך
|
והאויר נהיה דליל מכדי לחשוב
|
המחשבות שלי
|
נושמות את האויר שלי איתי
|
הו הו
|
כל מיני רעות חולות שוכבות על הגדר
|
כעסים ורגזונות של מישהו אחר
|
אבל ברגע שאני פותח פה זה
|
כאילו בא ממני
|
יש לי נחש ארסי מתחת למיטה
|
וגיהנום פרטי רוקד לי על הגג
|
כל לילה כשאני נרדם
|
הבית קם ומתנועע
|
באמצע מאי היד הפסיקה לעבוד
|
ואז חזרה ואז הפסיקה שוב ומתו אנשים
|
אבל הפסיקו למות וחזרו למות
|
ונס גדול אף פעם לא היה פה
|
הו הו
|
בתיאטרון ראיתי ילד בן חמש
|
מדקלם דעות של מישהו אחר
|
כשילד מבוגר יותר
|
דופק לו את הראש בקיר
|
היא: המציאות טופחת על פני
|
היא: הסוף הרע של סרט מפגר
|
היא: סופו של כל בלון
|
היא: יש סערה באופק
|
היא: אורות במה שזורקים רק אור שחור
|
היא: אני נותן לך צ'ק ואני
|
יודע שהוא יחזור
|
היא: לי יש אותה, לה יש אותי
|
אבל אני הייתי קודם
|
גם כשכולם בסוף הבינו מה קורה
|
זה לא עזר לי להבין
|
זה רק גרם לי להרגיש
|
שכולם ממשיכים לחיות ומפסיקים לחיות
|
ואני נשאר תקוע כאן באמצע
|
הו הו
|
הו הו
|
הו הו
|
אני לא אוכל כשאני שבע
|
אני לא ישן כשאת לא פה
|
בין אנשים אני יודע
|
לעטות פנים שמחות
|
כי בסופו של יום אני
|
יכול לסבול בקול)
|
הו הו
|
הודפס ב -