פתיחה: |
הנרות הללו אנו מדליקים |
כמו הילדים המתוקים שאנו מולידים |
אפשר לשים בהם את השמן ולהיטיב הפתילות |
אבל משם זה רק תפילות |
הילדים הללו אנו מגדלים |
וזה קצת קשה לראות אותם מהצד לפעמים |
צריך לשמור מפני הרוח ולשמור על עירנות |
אבל משם זה סבלנות |
ואין לנו רשות להשתמש בהם |
רק לאהוב בלבד |
ולהתפלל לנס, כמו בימים ההם |
בזמן הזה |
ואין לנו רשות להאכזב מהם |
רק לאהוב בלבד |
ולהתפלל לנס, כמו בימים ההם |
בסבך הזה, בזמן הזה |
מעבר כמו הפתיחה |
אז מנסים בתוך הבית להוסיף עוד אור |
אבל בחוץ החושך נהיה שחור משחור |
וסימני השאלה צפים ועולים |
ומבלבלים |
ובחיוך שלהם מתגלות כל התשובות |
שלמעלה מן הזמן הן כבר היו כתובות |
יש כד קטן חתום בחותם של כהן גדול |
הוא לא ייתן להם ליפול |
יצא ממנו אור גדול |
ואין לנו רשות להשתמש בהם |
רק לאהוב בלבד |
ולהתפלל לנס, כמו בימים ההם |
בזמן הזה |
ואין לנו רשות להאכזב מהם |
רק לאהוב בלבד |
ולהתפלל לנס, כמו בימים ההם |
בסבך הזה, בזמן הזה |
ריבונו של עולם, בורא מאורות ואדם |
עזור לנו להבין עד כמה |
.דולים ומאירים הנרות שנתת לנו |
ותן בנו הכח לאהוב אותם ללא תנאי |
.ולהיטיב עימם ואותם |
שיוכלו לעמוד איתן מול רוחות עזות, |
הנושבות בחוץ |
שידעו הם עצמם, שכל אחד ואחד מהם |
יכול להאיר עולם. |