שמה את הלב על השולחן |
אולי תאהבו אותי |
שוב מול הראי לעוד מבחן |
הראש בלאגן |
מי זאת בוחנת אותי |
אמא שוב אומרת תהיי קצת מסודרת |
קחי לך עבודה כמו שכולם עושים |
עוד אחת אומרת, איתך אני לא נשארת |
לא יודעת מה יהיה הסוף איתי |
לפעמים אני לא מבינה את עצמי |
כל משפט שעובר לידי נוגע |
אבל כלום לא יזיז אותי, לא יזיז |
לפעמים אני לא מכירה את עצמי |
העולם פה דפוק רק רוצה לגעת |
יודעת שכלום לא יזיז אותי |
כלום לא יזיז אותי |
אם לשים את לב על השולחן |
זה מפחיד לשמוע את האמת |
מה אם אני לא מספיק טובה |
רוצה להאמין, ממשיכה לתת |
אני קצת מתפזרת, לכולם מספרת |
שזו רק תקופה, היא תעבור אבל |
בתוך תוכי יודעת אני קצת משוגעת |
עוד פעם מבזבזת את הזמן |
אני חיה בסרט, משחקת תופסת |
פותחת, נסגרת, לבד שוב בחדר |
שומרת הכל, את הבכי בבטן |
רק שלא יגידו אני לא בסדר |
עשיתי, טעיתי, נפלתי, המשכתי |
בסוף של היום זה אני וגיטרה |
כותבת, מוחקת, שונאת ואוהבת |
אוכלת את הלב ובסוף אני שרה |
לפעמים אני לא מבינה את עצמי |
כל משפט שעובר לידי נוגע |
אבל כלום לא יזיז אותי, לא יזיז |
לפעמים אני לא מכירה את עצמי |
העולם פה דפוק רק רוצה לגעת |
יודעת שכלום לא יזיז אותי |
כלום לא יזיז אותי |
סיום: |