על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
אושיק לוי - אגדת דשא
מחבר: מאיר אריאל
מלחין: שלום חנוך
|
יש ערמה של חברה על הדשא
|
|
אני דברים כאלה מחבב
|
|
בנים בנות ביחד, זה יפה ש
|
|
יש אומץ לפעמים להתערבב
|
|
שרים שירים ומביטים למעלה
|
|
ענן שם בירח מסתבן
|
|
חושבים במי להתאהב הלילה
|
|
אם כי הרהור כזה קצת מעצבן
|
|
מתחת לראשי מונחת ירך
|
|
ועל בטני צרור תלתלים מוטל
|
|
בלאט יוצאות ידיים אל הדרך
|
|
ומסלולן ארוך ומפותל
|
|
שרים שירים ומקשיבים רב קשב
|
|
בינינו מתפתלות לחשושיות
|
|
יש הסתנ - נויות בתוך העשב
|
|
ויש גם כל מיני גבשושיות
|
|
ופתא ת ר ד מ ה - עלי נופלת
|
|
שוב אין אני מצליח לאתר
|
|
של מי היד אשר עלי זוחלת
|
|
ואת גופי הופ-כת לפסנ-תר
|
|
וכשאני מקיץ אין איש בדשא
|
|
וקצת קריר וקצת רטוב מטל
|
|
ולהפתעתי אני רואה ש
|
|
אותו צרור תלתלים עלי מוטל
|
|
ומתוכו אלי צוחקות עיניים
|
|
ומתוכו אלי מבהיק צוואר
|
|
אני שואל: "הי, מה העניניים?"
|
|
היא בחיוך עונה לי:
|
|
"שום דבר"
|
|
שואל: "גם את ישנת?" - עונה:
|
|
"לאו דוקא"
|
|
ותשובתה אותי קצת מביכה
|
|
שואל: "אז מה בעצם את עושה כאן?"
|
|
שפתיה לוחשות: "אני איתך."
|
|
אני שותק. שפתיים היא נושכת
|
|
אני שותק וכה כבדות ידי
|
|
פתאום היא מסתלכת והולכת
|
|
ורק אני נשאר לבד
|
|
נודה...
|
הודפס ב -
