על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
דניאל סלומון ודנה עדיני - הלוואי
מחבר ומלחין: דניאל סלומון
|
בתוך הבית השקט, משהו חי משהו מת
|
|
אני סוגר ושוב פותח חלונות
|
|
עץ הלימון שבגינה, הופך צהוב בחזרה
|
|
חבל שאת עכשיו לא כאן כדי לראות
|
|
אי שם הולכת בשדרה, בין הכיכר
|
|
לכנסיה, בכל העיר אורות
|
|
דולקים רק בשבילכם
|
|
הוא מחבק אותך קרוב
|
|
וכל הקרח מהרחוב
|
|
נמס תחת פעימות ליבכם
|
|
וכאן צחוקך עוד מתגלגל
|
|
בין האור לבין הצל
|
|
בתוך החדר הקטן מלהכיל
|
|
את חום גופי המטורף
|
|
כן בתוכי אני נשרף
|
|
ולא נשאר לי כלום ממני להציל
|
|
ה...ל...וואי, שטוב לך בלעדיי
|
|
שמח לך אולי
|
|
דמיינת שוב את פניי
|
|
ה...ל...וואי, שטוב לך בלעדיי
|
|
שמח לך אולי
|
|
דמיינת שוב את עיני
|
|
העצובות
|
|
וזהו חג האהבה, בחוץ כולם מלאי שמחה
|
|
אני מקווה שאור דולק בחלונך
|
|
את לא אחת שמחכה, אלא הולכת בריצה
|
|
שלא יכבו בלב כל הנרות אצלך
|
|
"אני עושה בך גיהינום
|
|
גם בליל וגם ביום"
|
|
כך אמרת לי ועינייך כואבות
|
|
אבל הגיהינום שלך
|
|
מתוק כמו בכי של מלאך
|
|
ובשבילי הוא עוד סיבה אחת לנשום
|
|
אני מודה לך על שבאת
|
|
על שלרגע הסתובבת
|
|
ואת חיי מתחת כמו שמותחים שעון
|
|
ולא אחזור שוב להיות
|
|
מי שהייתי לפחות
|
|
עכשיו אני יודע באיזה צד לישון
|
הודפס ב -
