פתיחה: |
אל מול יני חולפות עכשיו תמונות |
רכבת לילה עמוסת קרונות בחלונות מוארים |
בתמונה אחת עוד ילד באחרת גג ודלת |
כה מוכרים |
אני רואה ספסל ותחנה |
ויד מונחת על כתף קטנה |
וחיוכים חמים |
מישהו עצום עיניים צוחק עד לב שמיים |
נער תמים |
איזה עולם מוזר |
עולם מוזר |
שפתיים לוחשות באפלה |
רואה ולא שומע אף מילה |
לפני הנשיקה איך שימרנו את הטעם |
איך הלב היכה כמו רעם |
עד השתיקה |
איזה עולם מוזר |
איך הזמן שלי וסע ואני היטב יודע |
איש לא חזר |
אל קו התחלה |
זוהי רק משאלה |
איזה עולם מוזר |
עולם מוזר |
שפתיים לוחשות באפלה |
רואה ולא שומע אף מילה |
לפני הנשיקה איך שימרנו את הטעם |
איך הלב היכה כמו רעם |
עד השתיקה |
איזה עולם מוזר |
איך הזמן שלי נוסע ואני היטב יודע |
איש לא חזר |
אל קו ההתחלה |
זוהי רק משאלה |
עולם מוזר איך הזמן שלי נוסע |
ואני היטב יודע איש עוד לא חזר |
עולם מוזר איך הזמן שלי נוסע |
ואני היטב יודע |
מעבר: |
איך הזמן שלי נוסע |
ואני היטב יודע איש לא חזר |
אל קו ההתחלה |
זוהי רק משאלה |