פתיחה: |
בשביל מאחורי הבית |
על קצה אכול של הר |
מריח נפט על הידיים |
מאקליפטוס בשיער |
אחרי כל השנים ביחד |
בסוף נשארתי עם עצמי |
הרחובות ריקים בערב |
אבל אתה בהם תמיד |
ואולי זה לא הרבה |
אבל זה מה שיש |
אנחנו לא לומדים אף פעם |
הלב הזה כל כך טיפש |
כנראה עוד פעם |
קצת הלכנו לאיבוד |
כבר מאוחר |
כמעט מחר |
אני רוצה לחזור הביתה |
וזה העץ, וזאת האבן |
ובלילות עדיין קר |
אנחנו שוב עולים ברגל |
כי האוטובוס עבר |
החושך לא סופר אותנו |
והוא עקשן ולא מרפה |
אנחנו לא רואים את הדרך |
אבל זוכרים עוד בעל פה |
ואולי זה לא הרבה |
אבל זה מה שיש |
אנחנו לא לומדים אף פעם |
הלב הזה כל כך טיפש |
כנראה עוד פעם |
קצת הלכנו לאיבוד |
כבר מאוחר |
כמעט מחר |
אני רוצה לחזור הביתה |
מעבר: |
היינו הילדים שלנו |
אפילו שגדלנו כבר |
ואם חשבנו שידענו |
עוד לא הבנו שום דבר |
ולא היה לי אף פעם בית |
כמו הלב הזה שלך |
בתחנה , אחרי בית ספר |
מוזרים, אבל משפחה |
ואולי זה לא הרבה |
אבל זה מה שיש |
אנחנו לא לומדים אף פעם |
הלב הזה כל כך טיפש |
כנראה עוד פעם |
קצת הלכנו לאיבוד |
כבר מאוחר |
כמעט מחר |
אני רוצה לחזור |
ואולי זה לא הרבה |
אבל זה מה שיש |
אנחנו לא לומדים אף פעם |
הלב הזה כל כך טיפש |
כנראה עוד פעם |
קצת הלכנו לאיבוד |
כבר מאוחר |
כמעט מחר |
אני רוצה לחזור הביתה |
מעבר: |
x4 |
סיום: |