פתיחה: |
תל אביב בוערת ואני שונא ניאון |
רואה אותך עוצרת בכניסה לתאטרון |
את בטח שחקנית, כי את יפה שזה אסון |
עד כאן זה קר |
אני משמר |
ואת נזהרת |
תמיד שמעתי וקראתי על גורל עיוור |
לא ידעתי שכל-כך פשוט זה מסתדר |
ואז אם כבר פעם זה קורה אז |
למה לוותר |
כשזה עובר |
אני אומר |
את לא חוזרת |
אז אולי זה יעזור ותסתכלי עלי גם את |
העיר כל כך גדולה ואני עוד לא נקלט |
עלי איתי לחדר לקפה ותקליטים |
אני יותר בנוי בעצם ללילות שקטים |
מעבר: |
ללילות שקטים |
אני פה רק לזמן מוגבל עד תום הסמינר |
הרבה יותר טבעי לי הלילה של הכפר |
פתאום את מחייכת, כן, וגם אני נשבר |
אז אם אפשר |
אני נשאר |
אם את נשארת |
אז אולי זה יעזור ותסתכלי עלי גם את |
העיר כל כך גדולה ואני עוד לא נקלט |
עלי איתי לחדר לקפה ותקליטים |
אני יותר בנוי בעצם ללילות שקטים |
מעבר: |
ללילות שקטים |
מעבר: |
ללילות שקטים |
סולו: |
מביט אל תוך עינייך לראות מה מסתתר |
בחוץ נמשך הגשם ופה כבה הנר |
אולי מחר בבוקר לא תרצי אותי יותר |
אבל מחר |
זה רק מחר |
אז מה את אומרת? |
אז אולי זה יעזור ותסתכלי עלי גם את |
העיר כל כך גדולה ואני עוד לא נקלט |
עלי איתי לחדר לקפה ותקליטים |
אני יותר בנוי בעצם ללילות שקטים |
מעבר: |
ללילות שקטים |
מעבר: |
ללילות שקטים |
מעבר: |
x2 |
סיום: |