פתיחה: |
עם הסתיו חזרו הציפורים |
מעבר למדבר, מעבר להרים |
והוא ראה אותה על הענף |
והיא כחולת נוצה, והיא דקת כנף |
זה היה עם בוא הסתיו |
הוא אותה כל כך אהב |
היתה יפה כמו בשירים |
כמו בסתיו הציפורים |
הוא בנה לה קן מעשבים |
והיא ליקטה זרעים מתוך הרגבים |
והוא שרק לה שיר של אהבה |
והיא נתנה לו שי, נוצה מתוך זנבה |
זה היה עם בוא הסתיו |
הוא אותה כל כך אהב |
היתה יפה כמו בשירים |
כמו בסתיו הציפורים |
ובחורף, בין שקיעות וקור |
נשקו הם זה לזו, מקור אלי מקור |
ועת חמה זרחה מתוך ענן |
הם עפו שיכורים אל חורש ואל גן |
זה היה עם בוא הסתיו |
הוא אותה כל כך אהב |
היתה יפה כמו בשירים |
כמו בסתיו הציפורים |
עת חזר אביב אל הכפרים |
הוא שב אל המדבר והיא אל ההרים |
ורוח שעבר בגן מצא |
בצל עצי החורש פרח ונוצה |
מעבר: |
x4 |
סיום: |