על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
אריק לביא - אנקש
מחבר: ברטולד ברכט
מלחין: סשה ארגוב
מעיל אפרורי, סוודר צהוב
|
עיניים ים קודר
|
לא בית לו, אם רק שיער לרוב
|
שחור וצונח ירוד
|
ושטוף שטוף והתפזר
|
זאת היתה אנקש עוללי המתוק
|
ג'נטלמנים קיבלוה בזול
|
אם היה בה דבר שאיננו כחוק
|
אלוהים חטאותיה ימחול
|
אלוהים חטאותיה ימחול
|
לא היו לה שמלות, גם פרווה לא היתה
|
וגם לא חרוזים לצ וואר
|
ובעיר הגדולה בלילות שוטטה
|
מרחוב לרחוב כגוויה אבודה
|
מוצפת בנהר
|
היא ניקתה מיין ג'ין
|
כוסות ויסקי והוק
|
את עצמה לא ניקתה מעולם
|
אבל יש לשער עוללי המתוק
|
שהיתה נקיה מכולן
|
שהיתה נקיה מכולן
|
בלילה ההוא נכנסה אל הבאר
|
עיניה ים קודר
|
הם ראו שם את הנס בעל עורף הפר
|
את איש הסכין, את אימת הפרבר
|
אותו ולא אחר
|
וכשהנס הצטעק והריע בקול
|
ותקע בה עיניים עד בוש
|
רעדה אנקש עוללי המתוק
|
רעדה מכף רגל עד ראש
|
רעדה מכף רגל עד ראש
|
חתונה שכזאת לא ראה הנמל
|
מלחים השתכרו שם בלי סוף
|
הידד והידד מיסטר הנס הנבל
|
עובר את כולנו, חבל לא חבל
|
וזונה מזונות החוף
|
ובבוקר המשיכו לישון ולשתוק
|
אף הקיאו מתוך השינה
|
הנה כך אנקש עוללי המתוק
|
היא עם הנס אהובה התחתנה
|
היא עם הנס אהובה התחתנה
|
אגרופו לא היה מהחומר הרך
|
הוא ידע עניינים לס דר
|
הוא היכה על הראש והראש לא צנח
|
כואב, אין דבר הוא אוהב אותי כך
|
ויאהב אולי עוד יותר
|
וכשבאה משלחת מטעם החוק
|
להוביל את הנס לגרדום
|
אז בכתה אנקש עוללי המתוק
|
והן היא לא בכתה מעולם
|
והן היא לא בכתה מעולם
|
על צוואר הנידון מניחים עניבה
|
ושומעים לרצונו הי חיד
|
הביאו לכאן את אשתי היפה
|
אמרו לה כי הנס ילטפה לטיפה
|
חזקה מתמיד
|
היא הרכינה הראש והראש לא נסוג
|
הוא נופץ באגרוף הגדול
|
זאת היתה אנקש עוללי המתוק
|
אלוהים חטאותיה ימחול
|
אלוהים חטאותיה ימחול
|
אלוהים חטאותיה ימחול
|
אלוהים חטאותיה ימחול
|
אלוהים חטאותיה ימחול
|
הודפס ב -