פתיחה: |
מותק נולדה |
כמו סוכריה מצופה שוקולד |
מעוטרת בסרט |
אדום ומבריק היא היתה |
מתגלשת לבד |
לגרון ושורטת |
היית מלקק אותה |
מחבק אותה |
משחק איתה |
מטפל לה בחזה |
היא הבינה שאין לה ברירה |
מלבד חוכמת הפרחים הקטנים |
אל תקרא לי מותק |
זה מביא לי פריחה |
זה עושה אותי לדג משוקולד |
אל תקרא לי מותק |
זה מביא לי פריחה |
זה עושה אותי לדג משוקולד |
מותק גדלה |
מרופדת בפוך שוחה |
בצלחת שמנת |
יש לה שלושים מסכות עם חיוך |
וגוף כמו מכונה משומנת |
היית מללק אותה |
מחבק אותה |
משחק איתה |
מטפל לה בחזה |
היא הבינה שאין לה ברירה |
מלבד חוכמת הפרחים הקטנים |
אל תקרא לי מותק |
זה מביא לי פריחה |
זה עושה אותי לדג משוקולד |
אל תקרא לי מותק |
זה מביא לי פריחה |
זה עושה אותי לדג משוקולד |
מותק סגרה |
ארבעים אביבים של מחיה |
ברחובות היא נשמרת |
שלא להראות את קמטי החיוך הרחב |
ות'שן התותבת |
היית מללק אותה |
מחבק אותה |
משחק איתה |
מטפל לה בחזה |
היא הבינה שאין לה ברירה |
מלבד חוכמת הפרחים הקטנים |
מעבר: |
x4 |
אל תקרא לי מותק |
זה מביא לי פריחה |
זה עושה אותי לדג משוקולד |
אל תקרא לי מותק |
זה מביא לי פריחה |
זה עושה אותי לדג משוקולד |