אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| במדינת אוזבקיסטן |
| שבין הרי דיג'אן |
| בגבול הודו ואפגניסטן |
| שוכן כפר אחד |
| נידח מבודד |
| מגיעים אליו רק במטוס מיוחד |
| בלילה דממה |
| ציוץ לא נשמע |
| הכפר וההר אפופים תרדמה |
| ואי שם בשדה |
| מורחק מנודה |
| טרקטור קטן בין שבילים מדדה |
| יושב על הטרקטור בחור מגודל |
| לנהוג כך נראה לעולם לא יחדל |
| נקרא הוא בשם 'יעקב הזמר' |
| מניין הוא, איש לא יודע לומר |
| מפויחות הפנים משומנת היד |
| תקלה יש בטרקטור מתקן הוא מיד |
| כמוהו אין איש שיודע בכפר |
| לחלץ את הטרקטור מבוץ ועפר |
| בכל האיזור איש לא ידע את סודו |
| ועד כמה רחוק הוא נמצא מעיר מולדתו |
| איך אותו הטילה רכבת רוסית |
| לכאן בדרך ניסית |
| ועם הטרקטור יוצא הוא יומיום |
| לעבוד קשה ואיום |
| נהג הוא לשיר מנגינות עריבות בלילות |
| למרחקים הן היו נשמעות |
| ומצלצלות |
| צלליות אנשים שם היו מתכנסות |
| מקשיבות ואינן תופסות |
| מיהו זה ה'טאג'יק' המוזר |
| מבטו אליהם לא הוחזר |
| כי בלילות תקפו אותו הגעגועים |
| לא להרים ולא לטאג'יקים |
| פראיים |
| מתגעגע היה לביתו, להוריו |
| לבית שאולי כבר חרב |
| לישיבה שבה הוא נהג לבלות |
| בלימוד, בימים ובלילות |
| 'אמר רבא' 'אמר רב פפא' ואילו |
| אביי אחרת חושב |
| קושיא חדשה הוא מיישב |
| מביא ראיה והכל מתיישב |
| והמהרש"א, רשב"א, ריטב"ה |
| עובר לו הזמן אך הוא לא חש בו |
| רמב"ם, רמב"ן ,רבינו תם |
| תענוג עילאי נפלא ומ סותם |
| אמר רב הונא, רב סבא המנונא |
| "שמאי סברה חדשה העלה |
| תקף אותו הלל בשאלה" |
| עד שבחוץ השחר עלה |
| בשבת בבית התה |
| ליד הקומקום הוא ישב לו |
| יעקוב |
| עם החברים על הרצפה |
| ואת הגעגועים הוא לא שכח וזה |
| מאוד כאב לו |
| יעקוב |
| ולא הוקל לו אף כמלוא טיפה |
| והנה פונה אליו בעל הבית ראש השבט |
| יעקוב |
| "נדבר ישר ולעניין" |
| "את ביתי אתן לך היא צעירה ומלבבת |
| יעקוב |
| וגם כספית זה עסק מצוין" |
| "שלושים פרות, עשרים שוורים |
| הרבה בגדים לך אתנה |
| יעקוב |
| סכום כסף רב וגם עוד מתנות" |
| ושומעים זאת הטאג'יקים והם |
| צועקים 'בא הנה' |
| יעקוב |
| "אין כמוה בין כל הבנות" |
| יעקוב יושב מושפל פנים ואינו |
| אומר דבר |
| הוא מפליג עשרות שנים |
| הרחק הרחק אל העבר |
| הוא רואה את אימו מדליקה נרות |
| ובפיה תחינה |
| "על יענק'לה בורא שמור נא |
| שלא יאבד את האמונה" |
| יעקוב מתרומם ומכריז הוא עזות |
| "יהודי אני לא אוכל לעשות זאת |
| התורה עלי אוסרת לקחת אישה |
| שאינה מאמינה בתורה הקדושה" |
| ישב ראש השבט ועיבד לו תכנית |
| להכין למחר סעודה המונית |
| את יעקוב יביאו שלא מרצונו |
| וכך על כורחו הוא יהיה חתנו |
| בשעת בין הערביים יעקוב יושב לו לבד |
| יושב וחושב, מבין שהסיכוי כבר אבד |
| עוד מעט הם לכאן מגיעים |
| ואותו על כורחו מביאים |
| ישקוהו באופיום ובשפע יינות |
| עד שיאבד העשתונות |
| מאחורי ההרים אט אט השמש גלשה |
| יעקוב ממתין |
| אומר הוא ווידוי בלחישה |
| אי שם צבוע מרים את קולו |
| הפסגות ניבטות ממולו |
| פניהם לשמיים אומרות בלי מילים |
| 'אכן החיים לא קלים' |
| והנה לפתע שומע הוא קול נגינה |
| ואת הכלה |
| מובילים כבר לשם ברינה |
| וכמו משינה הוא פתאום מתנער |
| ומתחיל ללכת מהר |
| הוא רק יכנס ויקח מחדרו |
| את חפציו וצרורו |
| הולך לאיטו |
| כמו אל מותו |
| מגיע לשער, פותח ד לתו |
| הוא מביט אל תוך האולם המואר |
| ריח היין באפו כבר ב ער |
| 'אמר רבא, אמר רב פפא' |
| אותיות הוא רואה כמו מתוך הגמרא |
| מדברות, קוראות, זועקות במורא |
| "מה לך, ר' יענקל, ברח מהרה" |
| מעבר: |
| x2 |
| התזמורת מנגנת והכלה בראש יושבת |
| יעקוב |
| וסביבה עשרות זרי פרחים |
| ואביה ואימה ביחד עם כל בני השבט |
| יעקוב |
| להביא אותך הם כבר הולכים |
| ובראש ההר, בשעות הליל |
| האפלות והדמומות |
| מטפס לו יעקוב חרש בעיניים עצומות |
| משני צידיו שוחות לעומק |
| לטרפן הן שוחרות |
| אך יעקוב כלל אינו חושש ופניו |
| בזיו מאירות |
| 'דרך התורה אחת היא ובדרך זו אצעד |
| טוב יותר להתרסק כאן וממנה |
| לא לנטות לצד' |
| אין דבר שיטיל מורא על לב בן ישראל |
| רק ילך בדרך התורה וישמור אותו האל |
