פתיחה: |
אין אויר בבית, נחנק פה ודי נשבר לי |
תל אביב זה וייב, |
בינתיים, אז היי בבלי |
לא רוצה לחכות פה לשווא |
For your love |
כמו שכתב הרב, ה"באבה" - באב מארלי |
יש תוהו ובוהו, אנ'לא זז וזמן טס לי |
בסוף הם יבואו, אבל עד אז |
זה זמן Hustlin' |
מנסה להחזיק, להצחיק |
אז מגניבים איזה טריק מהסליק |
כי מי יאהב פה ראפ אסלי? |
מה שלא יהיה עד הראשון צריך צ'ק |
בבוקר במשרד, בלילות מרגיש דרייק |
קופץ על הקהל באולם הכי ריק |
כן, תודה ללהקה, עוד מעט נגיש סטייק |
וכמה שרציתי אז |
Love ו-Respect |
להיות הכי טוב, לשלוט בפידבק |
הרווחתי רק לדאוג, לצעוק, הכי Dang |
עד שניסיתי לעזוב |
לסמוך ו-Lean back, |
רצית עולם שלם, ניסית לעוף |
אבל אדם מבין שהוא רק אדם |
אז הוא פורש כנפיים |
ובלילות חולם לעוף לחלל |
אבל אדם מבין שהוא רק אדם |
אז הוא פורש כנפיים |
זה התחיל בקצת רעש, הפך לו להר געש |
כל פיפס או כל "היי גיא" הרגיש |
לי כמו "היי דעאש" |
סתם טמבל חסר Clue בלייבל חסר מעש |
לא ברור אם אני ראפר או סגן באבט"ש |
Too busy כדי להנות |
Too busy כדי לענות |
גם פיזית הייתי too dizzy |
Dizzy כדי לעמוד |
גם רופאים, פסיכולוגים |
עורכי דינים ומהומות |
גם אני והיא בדיסים, |
הולכים על הבהונות |
יו, יום בהיר אתה כבר לא הכי צעיר |
אתה הופך את זה לשיר |
והעולם'שך מתהפך |
יוצא לקצת אויר או סתם |
לקנות שמפו בעיר |
וישך סמסונג בנחיר ומתעקשים |
שתחייך (איי) |
לאן ש'תה לא הולך יש בן זונה שמתאכזב |
וככל שאני יותר לומד לשמור לי על הלב |
מבחינתם הפכתי כל מה ששנאתי |
בסלבס |
תן לדיג'יי לסובב |
רצית עולם שלם, ניסית לעוף |
אבל אדם מבין שהוא רק אדם |
אז הוא פורש כנפיים |
ובלילות חולם לעוף לחלל |
אבל אדם מבין שהוא רק אדם |
אז הוא פורש כנפיים |
30 שנה של חלומות קרו בחודש |
אז עוד לא הבנתי - זו ברכה |
או שזה עונש? |
הם אמרו לי: "בוא תושיע גבר |
באת בול ביובש" |
אבל כל מה שרציתי אז זה חופש |
חופש, חופש, חופש |
חופש לדאוג לעצמי |
לסגור את הקול הפנימי |
חופש מלשמח את הזה, וההוא וההיא |
יגידו עליי מה שהם חושבים על עצמם |
אבל זה לא בשליטתי אז יאללה ביי |
וואלה מה, למה מי? |
ומישהי קראה לי גאון |
תודה מתוקה, שיגעון |
זה רק כישלון, הצלחה |
פרידה, מצוקה, דיכאון |
שימי סטופר מותק אם יש לך שנה בשעון |
בעצם פאק, בסוף זה מה שמביא ת'מליון |
והחיים הם לא חופשה ברודוס |
והכל עניין של מה שמים בפוקוס |
ולקחתי על עצמי את העולם |
אבל מי ידע שסוד המזלות |
הוא להיות אדם |
רצית עולם שלם, ניסית לעוף |
אבל אדם מבין שהוא רק אדם |
אז הוא פורש כנפיים |
ובלילות חולם לעוף לחלל |
אבל אדם מבין שהוא רק אדם |
אז הוא פורש כנפיים |
מעבר: |
x2 |
סיום: |