פתיחה: |
קטן וצפוף |
וכועס ובוער |
והקיץ חם |
והחורף פושר |
וילדים מבוגרים מידי מהר |
וקצת קשה להיות שונה |
להיות אחר |
אבל הצליל של המילים |
המשפחה |
החברים |
הכל שלי |
הכל שלך |
זה לא מרפה |
אבל הצליל של המילים |
המשפחה |
החברים |
הכל שלי |
הכל שלך |
אין מנוחה |
מה יש בו במקום הזה |
שלא מאפשר |
לומר שלום |
שלא משחרר |
מה יש בו במקום הזה |
שלא מאפשר |
לחיות בלעדיו |
בשום מקום אחר |
שדות תעופה |
אנשים זרים |
הכל גדול |
צבעים ברורים |
ואיש אינו שואל ולא אומר – |
ולא מזכיר |
והריאות |
הן נפתחות |
לנשום אוויר |
אבל הריח המוכר |
של ההווה |
של העבר |
הוא לא עוזב |
אוושת הלב |
איך מגיעים? |
תמשיך ישר |
מה יש בו במקום הזה |
שלא מאפשר |
לומר שלום |
שלא משחרר |
מה יש בו במקום הזה |
שלא מאפשר |
לחיות בלעדיו |
בשום מקום אחר |
ויש ימים |
שזה חונק |
לופת חזק |
זה משתק |
אתה יושב ומהרהר |
מקום חדש |
מקום אחר |
מרגיש שייך |
זה מסובך |
אתה כולך ספרות מקור |
לא משנה לאן תלך |
השמש כבר צרבה בעור |
מעבר: |
x4 |
מה יש בו במקום הזה |
שלא מאפשר |
לומר שלום |
שלא משחרר |
מה יש בו במקום הזה |
שלא מאפשר |
לחיות בלעדיו |
בשום מקום אחר |
לחיות בלעדיו |
בשום מקום אחר |
לחיות בלעדיו |
בשום מקום אחר |