פתיחה: |
פתאום עכשיו הכול בנינו |
צף ומתבהר |
בחוץ הכפור מאז אוקטובר |
בטוח לא עוזר |
חזרתי שוב לכתוב אותנו |
בכנות, מה שזוכר |
הרבה אותך |
קצת אותי |
קצת את הלב שהתפורר |
בלילות האחרונים |
אני מדבר עם אלוהים |
ממש לפני שבוקר בא |
יושבים סיגריה, מגשרים |
על כל הזמן שלא הגעתי |
שסירבתי להבין |
במקום להישען עליו |
לשאוף ללב שהוא איתי |
עדיין יש לי שאלות |
על כל מה שיכל לקרות |
כל מיני 'למה' שתקועים |
כמו סכין אצלי בראש |
כמה גלים יש לכאב? |
איך ממשיכים להסתובב? |
ושאלה שלא אשאל |
מתי יצאתי מהלב? |
מעבר: |
בחוץ מכוניות שטות |
מדמיין אותך בהן |
וגם אותי, שם לידך |
משעין את הראש, מספר |
את כל מה שרצית לדעת |
ותמיד אני סוגר |
מהילדות, מהשירות |
את כל הבור שהצטבר |
עדיין יש לי שאלות |
על כל מה שיכל לקרות |
כל מיני 'למה' שתקועים |
כמו סכין אצלי בראש |
כמה גלים יש לכאב? |
איך ממשיכים להסתובב? |
ושאלה שלא אשאל |
מתי יצאתי מהלב? |
מעבר: |
הלילה כאן |
ואור יצוץ |
ממש בעוד כמה שעות |
וזה ששמה לידך |
יקום יסיט את הוילונות |
מבלי לרצות תדמייני |
אותי איתך בין השמיכות |
אל תכעסי אהובתי |
כולנו משקרים בסוף |
מעבר: |
x2 |
פתאום עכשיו |
הכול בנינו צף ומתבהר |
בחוץ הכפור מאז אוקטובר |
בטוח לא עוזר |
חזרתי שוב לכתוב עלייך |
בכנות, מה שזוכר |
הרבה אותך |
קצת אותי |
קצת את הלב שהתפורר |