פתיחה: |
זה דור המבול |
לאחרונה מרגיש את זה בעצמות |
בכל סיבוב, בכל פיתול |
בכל שיחה בלילה |
בחיי השניים |
שמפוררים אותי באיטיות |
כשאני נכנס אל תוך החדר |
להרדים את ילדתי |
עם שיר ערש קדום |
זה דור המבול |
אני יודע |
אני שומע קולות |
וגם אתם תגלו |
זה דור המבול |
זה בעסקי כבוד |
זה בין האותיות |
בדברים שלא נאמרו |
כל מה שמלוכלך בחוץ |
מה שטהור ישן |
זה עולם קצת הפוך |
רק לעיתים בחלומות |
את מלטפת, את אומרת |
הגיע הזמן כבר לקום |
אבל זה דור המבול |
ואין אותך ואין אותי |
ולא נותר יותר כלום |
ויש תפילה |
ללא מילים |
רק שירד עליי |
ישטוף הכול |
אבל ברחמים |
מעבר: |
זה דור המבול |
זו תחרות ריצה זו מלחמה |
על כל מטר ארור |
זה להתפשט בלי צורך |
מכל מי שאתה |
בשביל כפיים וחיוך |
זה להגיד הרבה 'אני' |
וזה לשכוח למה |
ומה בכלל המהות |
זה דור המבול |
וכל תיבה תשקע |
כי לא למדנו לשוט |
מעבר: |
זה דור המבול |
פתאום נזכרתי באימי |
בלילה קר ורטוב |
שמה לי יד על החזה |
שואלת מה יש |
אני משקר בלי לזוז |
כי הכול כבד עליה |
ונגמר כאן הזמן |
וכל המלאכים התאבדו |
זה דור המבול |
אני ידעתי כבר אז |
וגם אתם עוד תראו |
ויש תפילה |
ללא מילים |
רק שירד עליי |
ישטוף הכול |
אבל ברחמים |
מעבר: |
x2 |
סיום: |