אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| בנובמבר כתבה לי מכתב |
| די קורע |
| בדצמבר בגשם נסעה אל |
| הוריה |
| כי גם היא נהרסה כמו כל |
| האנשים |
| רצתה להרגיש קצת |
| מגע אנושי |
| עכשיו היא יוצאת לרחוב |
| כדי לקבוע |
| שהיא לא לבד, שיש מליונים |
| כמוה |
| שרוצים לאהוב ולאבד |
| ת'חושים |
| להרגיש מקרוב קצת |
| מגע אנושי |
| מעבר: |
| התחלתי פתאום לקנא בה |
| בשקט |
| איך היא קמה יום יום כשהיא |
| מחייכת |
| ואומרת במקום להתבודד |
| ולהאשים |
| בואי נתפורר קצת |
| במגע אנושי |
| לא אין לי הסבר וגם היא בטח |
| אין לה |
| לאט לאט מתברר שאני חלק |
| ממנה |
| וכשאין הגנות רק שדות |
| נטושים |
| לא עובר לנו יום בלי |
| מגע אנושי |
| מעבר: |
| x4 |
| סיום: |
