פתיחה: |
יום עובר ועוד שנה חולפת |
רק אתמול סיימתי ת'בצפר |
תמונות יפות מפעם עוגה של יום הולדת |
לא מתחרט על כלום אנ'לא רוצה אחרת |
רק דבר אחד מכניס אותי לסרט |
אנ'לא זוכר אותך הייתי כולה ילד |
אם היו אומרים אולי היה לי שכל |
לפני שאת הולכת ואף פעם לא חוזרת |
מלאכים לא נועדו לכאן |
ואת שם למעלה גם |
מלאכים לא נועדו לכאן |
ואת שם למעלה גם |
לשכוח בן אדם אהוב זה אתגר ממש קשה |
אבל אחד שמת זה מתסבך הרבה יותר |
כל הזכרונות ממך מטושטשים ומרגשים |
ואת רוב התמונה בניתי מסיפורים |
של אנשים |
אין את מי להאשים לא אותי ולא אותך |
שוב נופל על הפנים שלי כמו |
פרוסה עם ממרח |
הראש שלי מתוסבך והלב שלי הוא לא נח |
כי כל מה שהיה בנינו |
את לקחת אותו איתך |
כעסתי על כל העולם |
אף פעם לא היה לי די |
שנים נלחמתי בכולם |
הייתי נשאר לבד בבית |
מי שקרא לי בן זונה אכל ממני |
וואחד פייט |
עד שהבנתי שזה לא |
מה שיחזיר אותך אליי |
יה יה הצלילים הריחות |
זה מזכיר את השירי שבת ואת הארוחות |
אני במשחק מוחות מול עצמי |
זה לא כוחות |
כי דווקא רק אותך אני זוכר |
הכי פחות |
יום עובר ועוד שנה חולפת |
רק אתמול סיימתי ת'בצפר |
תמונות יפות מפעם עוגה של יום הולדת |
לא מתחרט על כלום אנ'לא רוצה אחרת |
רק דבר אחד מכניס אותי לסרט |
אנ'לא זוכר אותך הייתי כולה ילד |
אם היו אומרים אולי היה לי שכל |
לפני שאת הולכת ואף פעם לא חוזרת |
מלאכים לא נועדו לכאן |
ואת שם למעלה גם |
מלאכים לא נועדו לכאן |
ואת שם למעלה גם |
יש לי ימבה חלומות וואלק כמה חלומות |
על הצלחה והופעות ועל כסף ארמונות |
זה לאט לאט קורה ברוך השם |
אין לי תלונות |
חוץ מזה שכבר נמאס לי לדבר |
פה עם תמונות |
אני סוג של בן אדם שאת החלומות רודף |
עובד שחור פה בידיים לא מפחד להתלכלך |
שום דבר לא בא לי בקלות ולא בכיף |
ויום אחד אני עוד אצא מהמרתף |
והם תמיד מספרים לי |
את אותו סיפור ארוך |
שהיה על מי לסמוך ואצל מי ת'לב לשפוך |
הם אומרים שאת היית אישה של |
רוגע ושל רוך |
אשת חיל אמיתית עם מעלות לאין ערוך |
והלב שלי כמו מבוך |
אי אפשר להיכנס בתוך |
לפעמים צריך לסתום ואת השפתיים לנשוך |
יש לי ימבה חלומות והחלום הכי גדול |
זה שהאמא של הילדים שלי |
תהיה אישה כמוך |
מעבר: |
מלאכים לא נועדו לכאן |
מעבר: |
x2 |
מלאכים לא נועדו לכאן |