קאפו על שריג שני |
סבא רק נפטר |
הוא ידע מתי ללכת |
והמציאות מיד |
באוזן היא מושכת |
נשארו חובות |
סגרו את המכולת |
ולסבתא נשארה ביד רק |
שקית אחת של סולת |
והמוות אולי הוא לא כל כך נורא |
עדיף לשכב עמוד בדשא מלחייות בלי אגורה |
סבא רק נפטר |
הוא ידע מתי ללכת |
והמציאות מיד |
באוזן היא מושכת |
לסבתא מסתבר |
את זיכרון נשאר רק קומץ |
מכינה היא לביבות |
מביגלה וחומץ |
והמוות אולי הוא לא כל כך נורא |
עדיך לשכב עמוד בדשא מלחיות בלי הכרה |
סבא רק נפטר |
הוא ידע מתי ללכת |
והמציאות מיד |
באוזן היא מושכת |
סבתא בלילות מתהפכת לכל צד |
לא מצליחה להירדם "לא" |
כשסבא לא ליד |
והמוות אולי הוא לא כזה אסון |
עדיך לשכב עמוק בדשא מלישון באלכסון |