פתיחה: |
לפני כמה וכמה שנות אלף |
נפרדנו אני ואחי |
הוא לכיוון של הקרירים האלה |
אני לדרום מזרחי |
יובלות על יובלות לא התראנו |
ופתאום נפגשנו כאן |
לא הכרנו כל כך השתננו |
טוב שהשארנו סימן |
מה הם עשו לך אתה בכלל לא דומה לי |
בבכי צחקתי אחי |
אתה לא נראה כל כך ישרא.....לי |
בטח שלא תנכי |
כן כל הצבעים עוד יזהירו |
לכל הצדדים בעולם |
לראות כולם את כולם |
וכל הצדדים עוד יכירו |
בגוונים השונים את עצמם |
ויותר הצבעים לא יסתירו |
אדם מאדם דם מדם |
מי שמדבר צחקתי בכיתי במראה |
החיוור של אחיו |
למבטא המוזר שלו |
ביטא ביטא זה יותר תנכי? |
כתונת פסים שלי כל פס בי נוגע |
כל פס רוצה לקלף לי את העור |
הו פסים פסים פסים שלי |
אני לא אשתגע |
רק אתן לגוונים מעט אור |
כן כל הצבעים עוד יזהירו |
לכל הצדדים בעולם |
לראות כולם את כולם |
וכל הצדדים עוד יכירו |
בגוונים השונים את עצמם |
ויותר הצבעים לא יסתירו |
אדם מאדם דם מדם |
פולנים התנפלו על מרוקו |
רוסים נכנסו בתימן |
מצרים חטפה מטורקיה |
שבדרך תקעה את יוון |
איך שביניהם הסתננו |
כבר סופר אף כי לא יאומן |
אבל למה את המלחמות |
הזרות שלהם משכנו |
אחרי שהם שכחו אותנו מזמן מזמן |
כתונת פסים שלי כל פס בי נוגע |
כל פס רוצה לקלף לי את העור |
הו פסים פסים פסים שלי |
אני לא אשתגע לא אשתגע |
רק אתן לגוונים מעט אור |
מעבר: |
x2 |
כן כל הצבעים עוד יזהירו |
לכל הצדדים בעולם |
לראות כולם את כולם |
וכל הצדדים עוד יכירו |
בגוונים השונים את עצמם |
ויותר הצבעים לא יסתירו |
אדם מאדם דם מדם |